גאון יעקב עירובין שפב

והיינו דאמר רש"י דאם חלוק מהן בגובה יו"ד אסו' לטלטל ממנו לגגין:

והא דאמר רש"י וכלים ששבתו בגג זה מות' להוציאן לזה לאפוקי כלים ששבתו בבית דכ"ע דאסירי דר"ש דאמר ולא לכלים ששבתו בתוך הבית לאו לאחמורי אדידהו אתי אלא ר"ש לא קולי קאתי בכלים ששבתו בתוכן ובסבתו בבית דכ"ע מודי דאסירי וכדתניא כלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר בגגין מותר לטלטלן בגגין דר"מ:

רש"א כו' פירש רש"י ולית לי' לר"ש עירובי חצרות אלא משום הית' כלי הבית וה"ה לר"מ ורבנן אלא רבנן כלי הגג ככלי הבית חשבי להו ואינך דאסירי עירוב לא מהניא להו דאפי' דחד גברא אסירי כדפי' רש"י בשמעתין:

פשיטא בכלים ששבתו בבית של ראובן והוציאם דרך מלבוש לחצר ולא עירבו א"נ הוציאם לחצר של שמעון אסו' להוציאם לחצר של לוי. אע"ג דבחצר של שמעון גופי' שרי לטלטולה בכולה כדאמרינן בריש ר"א דמילה בחצר שלא עירבו והכא הא בחצר דלאו במקום שביתתו קיימו וחצרות כולן רשות אחת מ"מ כיון דבתר שביתה אזלינן כמאן דמפיק להו מביתו דראובן לחצר של לוי דמי כלים ששבתו בבית של ראובן והוציאם דרך מלביש לחצר של שמעון שעירבה עם הבתים שלה מהו להכניסם לבתים שלה כיון דעירבה חצר ובתים חדא נינהו וכמאן דמטלטל להו בחצר גופה דמי ושרי או דלמא מ"מ חלוק תשמישתי' דהא כלים ששבתו בבתים אסירי לחצר דידהו דלא עירבו א"נ לחצר אחרת ואלו כלים ששבתו בחצר לשמואל ור' יוחנן אע"ג דעירבה שרי לחצר אחרת ולרב נמי דאסר עד כאן לא קאמר אלא משום גזירה הא לאו הכי שריא ולא אמרינן כמאן דשבתו בבתים:

הא דאזלינן בתר שביתה לחומרא אבל לקולא לא כגון כלים ששבתו בחצר שלא עירבו להכניסם דרך מלבוש לבית אסו' להוציאם מבית לחצר א"נ כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר אסו' להחזירם לבית מחצר שלא עירבו:

גמרא אומר הי' ר"מ כו' פירש"י עמוד שהוא בחצר אבל בבית לא גזור דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמי כדאמרינן בריש חלון וכן אמר הריטב"א דבית שהוא מקורה לא דמי לרה"ר שאינו מקורה ע"כ. וכ"ת נגזור משום תל ברה"ר מקורה הא לא שכיחא ותו רה"ר מקורה ליכא חיובא כדאמרינן בהזורק המעביר ד"א ברה"ר מקורה פטו':

ואמר הריטב"א לא גזר ר"מ אלא בעמוד שאינו רשות חשוב לתשמיש כו'. כשם שזה מתבטל ברה"י שעומד בו אבל עלי' שבחצר שחשוב לתשמיש לא גזר ולדעתן עלי' שאני שמחיצותי' גמורות ניכרות דאי לא תימא הכי בית שבחצר נגזר אטו בית שברה"ר אלא לאו בית שברה"ר שמחיצותי' גמורות וניכרות לא אתו למישרי עלי' נמי כי גבוהה יו"ד מאי הוי הא כי הואי שוה לחצר לא גזר. דכולהי בתי דחצ' הא שריין וכי נמי גבוה מחצ' אטו משום דגביהא נמי יו"ד מגרע גרע ולא דמיא לגג וכותל דלית להו למעלה מחיצות גמורות ניכרות וכ"ת מאי עלי' נמי דקאמר רבינו ע"ג עלי' היינו גג ואסור ואיכא למימ' היינו דקאמ' רבינו חשוב לתשמיש דמ"ש מחיצות מגוד אסיק אלא משום דמחיצות גמורות חשיבי לתשמיש הא עמוד לא חשיב תשמיש הואיל ומגולה ובהכי ניחא הא דאקשי הריטב"א היכי מטלטלינן ספרים מן התיבה לחוצה לה דהאי תיבה היכי דמי אי דלית לה מחיצות יו"ד ברה"ר נמי ליכא איסורא דאורייתא ואי דאית לה מחיצות יו"ד הא מחיצותי' ניכרות וכן הא דאקשי מבור בור נמי מחיצותיו ניכרות והריטב"א דאמר בור משום