גאון יעקב עירובין שפ

בימות החמה בין בימות הגשמים כדי תשמישו ורבא דאמ' אפי' עירבו אימות הגשמים נמי אמר והיינו דקא תהי בה אביי אימות הגשמים והא דאמ' הרמב"ם סוף פ' ד') בהלכות עירובין עשו מקצתן עוקה בחצר לשפוך בה המים ומקצתן א עשו אלו שעשו שופכין לעוקה שלהן ואלו שלא עשו לא ישפכו לחצר עד שיערבו בימות הגשמים קאמ' א"נ עשו מקצתן עוקה גדולה מחזקת כדי סאתים לכל אחד דאי בימות החמה ועוקה סאתים אפי' עירבו נמי לא וסמיך אהא דאמר בהלכות שבת בימות החמה מחזקת סאתים אין שופכין לה אלא סאתים, ודחיקא מילתא לאוקמא להא דאביי ורבא בימות הגשמים ואית לן למימ' מודי הרמב"ם בתרי ותלת דיהבינן סאתים לכל חד וכדאמרן והא דאמ' אין שופכין לה אלא סאתים בחצר דחד ובחצר דתרי ותלת סמיך אהא דאמ' בהלכות עירובין דכי עירבו שרו וא"כ נתמלאו מע"ש נמי דאביי תרי ותלת מנתמלאו הוא דדייק וצריך תירוץ ולא תיקשי להרמב"ם מ"ש עוקה סאתים ומ"ש חצר שים בה ד"א על ד"א מכדי חצר ד"א נמי הא לא חזיא לזילוף אלא סאתים וקאי שרינן אפי' טובא חצר פתוחה מד"א ובה עוקה סאתים נמי אפי' טובא לישתרי שאני חצר ד"א כיון דסאתים חזיין לזילוף אטפי מב"ס דלא שכיחא לא עביד רבנן להאי חצר תקנתא כלל אבל פחותה מד"א דעבוד בה תקנתא ואצרכוה לעוקה סאתים לא שרו טפי מכדי מדחה וביב דשרי בימות הגשמים אפי' ביב פחות מד"א לא מיבעי להרשב"א והרא"ש דלא אצרכוה רבנן לתקנתא בימות הגשמים וחצר פחותה מד"א נמי אפי' בלא עוקה דבימות הגשמים ליכא למיחש לא לקלקול חצרו ולא לשמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים אלא אפי' להרמב"ם מדקאמ' אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע שסתם צנורות מקלחין ואדם רוצה שיבלעו במקומן ול"ק והוא שיהא בביב ד"א על ד"א והשתא להרמב"ם בימות החמה ביב חמירא מחצר דחצ' ד"א על ד"א אפי' בלא עוקה שריא וביב אפי' מאה אמה אסירא משום שמא יאמרו ובימות הגשמים חצר חמירא דחצר פחותה מד"א בעיא עוקה סאה לסאה וסאתים אכל צרכו וביב אפי' פחות מד"א נמי משום דשמא יאמרו ליכא דסתם צנורות מקלחין הן וביב לא חייש לקלקולא כחצר א"נ בחצר שמא יוצא ביד לרה"ר כהרשב"א ואע"ג דבימות הגשמים לא חש לקלקול חצרו מ"מ איכא קצת למיחש וב"ב הא עבידא למישפך בגוה וצריך תירוץ:

חצר פחותה מד"א או ביב שלפני כרמלית להרמב"ם והרשב"א מות' לשפוך ואין צריך עוקה ואמר הר"י קארו משמי' דרבותינו בעלי התוס' דאסו' דכחו בכרמלית גזרי בי' רבנן וספינה אקילו בה ולדעתן אי איתא דס"ל הכי מאי קשיא להו מספינה אהא דלשפוך דגזוזטרא ואוקמוה משום דזימנין דסמיך לרקק שברה"ר הא לאו הכי לא גזור ואי ס"ל נמי כהנך רבוותאי דאייתי הרשב"א נמי לא תיקשי כדאמרן התם אלא כי קאמרי בכרמלית שבעיר דשכיח רה"ר משום דזימנן דחצר סמוכה לרה"ר והוי דומיא דלשפוך ואיכא למימר נמי אפי' בכה"ג שרי דכרמלית אטו רה"ר לא גזרינן וכדאמ' רבא בגת דפ"ק דשבת היא גופה גזירה ואנן נקים ונגזור גזירה לגזירה וגזוזטרא שאני משום דזימנן דאזלי לרקק דברה"ר ולאו אדעתי' א"נ משום דסתם גזוזטראות סמיכי לרה"ר וכדאמ' הריטב"א התם משמי' דגזוזטרא שבבית לרה"ר גזרינן כחו בצד זה שעל הכרמלית אטו צד דליבשה דהוי כחו ברה"ר דהתם נמי בסמוך לרה"ר וזימנין נפיק לרקק זימנין לים וליכא למיקם עלה אבל חצר שבכרמלית אטו חצר שברה"ר לא גזור דכרמלית אטו רה"ר לא גזרו וה"נ רבנן דתוס' בכרמלית כעין שפירשנו לעיל קאמרי והיינו דסמוך מצד א' לרה"ר ודהרא"ש היינו דרבותינו בעלי התוס' אלא שקיצר ואנן נמי אמרינן בעלמא סתמא כחו בכרמלית לא גזרו: