גאון יעקב עירובין שעט

לא פליג אדרב נחמן אלא אימות הגשמים מדקאמר הלכך הואיל וליכא למיגזר בה וכדפרישו בה כולהי רבוותאי ובימות החמה כדקאי קאי וכי אמרת נמי דרב נחמן בימות הגשמים בעוקה סאתים כל צרכו ס"ל אכתי כיון דבימות החמה לא יהבינן ליה אלא סאתים תקשי מתניתא דאע"פ שנתמלאו מע"ש כדקא קשיא לרש"י אלא אנו אין לנו אלא אי כהרמב"ם והיינו דהריטב"א אליבא דרש"י אי כהרשב"א (עבה"ק שם) דאמר בימות החמה עוקה סאתים נותנין לו כל צרכו פחות מיכן אין נותנין לו כל עיקר בימות הגשמים אפי' עוקה סאה ואפי' בלא עוקה כלל נותנין לו כל צרכו וטעמא דימות החמה משום דטפי מסאתים לא שכיחא וכל דלא שכיחא לא חשו עלי' ועוקה דלא מחזיק סאתים לא כלום גזירה דלמא אתי ליתן סאתים כדי סיפוקו ובימות הגשמים דליכא למגזר בי' כלל לא בעי עוקה כלל. ואסתים דרב נחמן לאו דוקא אלא סתמא מסתפק סאתים ומתניתא אי אביב אי אעוקה ואעוקה קטנה לר"נ ואכדי מידתו כרש"י ולאביי קאמר בד"א דצריך עוקה [בימות החמה]. אבל בימות הגשמים שופך ושונה כל צרכו ואין צריך עוקה ואף הרב בעל הטורים ס"ל להא דהרשב"א תרגמא הר"י קארו אליבי' דאי בימות החמה בעוקה סאתים נותנין לו סאתים ותו לא סאתים נמי לא ניתיב לו גזירה דלמא אתי ליתן ג' או ד' סאין כי היכי דגזור אעוקה סאה ולדעתין אי משום הא לא איריא דבעוקה סאה גזור דלמא אתי ליתן סאתים כפי שעשוי להסתפק בכל יום אבל הכא אטפי מסאתים דלא שכיחא לא גזור וכדפירישו בה הרשב"א והריטב"א טעמא דגזירה משום דהכי תשמישתי' אלא היינו טעמי' דהרב בעל הטורים כיון דאמר אבוה הרא"ש דסאתים דרב נחמן לאו דוקא היה סאתים דימות החמה נמי לאו דוקא דרב נחמן חדא לישנא אמר אתרויהו ומדאביי ומתניתא דאע"פ שנתמלאו כדאמרן ואיכא למימר נמי דרב נחמן בין בימות החמה בין בימות הגשמים סאתים דוקא קאמר כרש"י והרמב"ם ואבי' דאמר הלכך אימות הגשמים אפי' אמחזיק סאה או אפי' בלאו עוקה כלל כהרשב"א והרא"ש אבל בימות החמה כדקאי קאי והיינו דרבינו ירוחם ולהרמב"ם לא תקשי הא דשופך ושונה דכמה דבעי משמע דהרמב"ם מוקים למתניתא דבמה דברים אמורים אביב כדמתרגם הרב המ"מ אליבי' וכדקא מפליג הרמב"ם בביב בין ימות החמה לימות הגשמים. ומתניתא דאע"פ שנתמלא מע"ש ודאביי דאמר אילמא משום נפישא דמיא אית לן למימר כי אמור רבנן בימות החמה סאתים אין טפי לא הנ"מ לחד גברא אבל אי דיירי בחצר טובא כל פד יהבינן לי' סאתים וכן אע"פ שנתמלאה עומקה מע"ש יהבינן לי' סאתים דהכי עבוד רבנן לתקנתיה למיעבד עוקה סאתים ולששוכי סאתים דעבוד להסתפק בכל יומא והנך סאתים ל"ש נתמלאו מערב שבת ל"ש לא נתמלאו ל"ש חד ל"ע תרי ותלת לכל יום סאתים. ומשום דנתמלאו מערב שבת לא שכיחא כדאמר הר' יונתן ולתרי גברי כיון דאית לי' הכירא סגי כדאמר ה"ר יונתן א"נ אורחי' הכי הוא דכי שפיך חד ואיבלע הדר שפיך חבריה אבל לחד גברא אע"ג דטפי מסאתים לא שכיחא אדרבה כגון דלא שכיחא דליבעי טפי מסאתים לא חשו למישרא ליה ולהלכה איכא למימר הכי אלא הרמב"ם אי איתא דס"ל הוה אמר לה ולא לישתמט הא דאביי ודמתניתא דלימא לה וצריכנא למימר אליבא דהרמב"ם קסבר מתני' בין בימות החמה בין בימות הגשמים וקתני אין שופכין לתוכה אלא אם כן כו' אף על גב דבימות הגשמים עוקה פחות מסאתים נותנין לו כדי מידתו תנא מילתא דפסיקא נקט דפחות מסאתים בימות החמה אין נותנין לו כל עיקר ובימות הגשמים נמי אין נותנין לו כדי תשמישו הלכך קתני סאתים דיהבינן ליה בין