גאון יעקב עירובין לז

ומשום דיורי החצי. והא דקאמ' קמיפלגי בדרב יוסף לפרושי הנך תרתי דפליגי בהו לאביי בשלא עירבו בנראה מבחוץ וסתומה ובעירבו במפולש לאמצע דרב אסר ושמואל שרי אבל לצדי דכ"ע אסור:

והר"י בעל התו' מוקים לה להא דרב יוד' ברחבה שיש בה דיורין וקסבר אביי מדשרי אפי' לצדי הרחבה אלמא קסב' ר' יודא נראה מבחוץ נדון משום לחי ואפי' לא עירבו נמי ולא תיקשי להר"י הא מבוי כלה לרחבה קאמר דרגילה היא וא"נ נדון משום לחי ופתח ליתסר כחצרות דאסרי אמבוי בפתח גמור דרחבה שאני אע"ג דנפרץ במילואו לרחבה אסרי' עלי' התם משום דממבוי לרחבה אסור מידי דהוה אחורבה דאמרו בהדר ממבוי או מבית לחורבה אסור הו"ל נפרץ במלואו למקום האסור לו אבל בפת' וודאי לא אסרה אמבוי וחורבה נמי לא אסרה בפתח אמבוי דליסר בפתח לא קאסר אלא מקום פתח או מקום לינה כדאמרו בהדר ואפי' היכא דליכ' למדחי לרה"ר בדרך אחר ולכייפי אמדת סדום נמי לא קאסרה בפתח:

ורב דאמר ונפרצה חצר כנגדו ואסר משום פילוש לרה"ר בנפרץ המבוי לצדי החצ' אפי' עירבו וכן אסו' בנפרץ לאמצע החצר ולא ערבו ואפי' סתומה והשתא דאר"ש מוקמינן דרב יודא בעירבו אבל בשלא ערבו אסור ומינה דבנפרץ לאמצע רחבה קאמר מדאמ' לא ערבו אלמא קסב' נראה מבחוץ אינו נדון משום לחי וכיון דאינו נדון משום לחי מן הצד ודאי אסור דאיכא תרתי לגריעותא והיינו דרב יוסף והר"י הא דרב ששת לאו אדרב מתני' לה כרש"י דרב כדקאי קאי דבשלא ערבו אפי' לאמצע ואפי' סתומה אסו' משום דיורי החצ' ובעירבו דמשום פילוש לרה"ר הוא מן הצד הוא דאסור אלא אדרב יודא מתני לה ורב ששת הא דרב יודא לא אמר אפילוש לצדי הרחבה לא איצטריך לי' אלא אסברא לי' לר"ש ב"ר אבא הא דאמר ר"י מבוי כלה לרחב המותר לא תימא אפי' רחבה שלא עירבו קאמר ומשום דנראה מבחוץ נדון משום לחי אלא כאן שערבו הא דשרי ר' יודא בשעירבו אבל שלא עירבו אסרה רחבה המבוי דנראה מבחוץ אינו נידון משום לחי. וכן משמע מדברי הריטב"א דר' ששת הא דרי יהודה אסברא לי'. דרב אדרב נמי לא קשיא דרב יהודה נמי דרב היא והא דאס' רב באמצע בשלא עירבו ומדאוקים לה ר"ש להא דרב יהודה בעירבו הא לא עירבו לא משום דאינו נידון משום לחי:

ממיל' שמעת לה דפילוש לצידי רחבה נמי לא דהו"ל תרתי לגריעות' ואמרו כאן שעירבו כדאמ' רב ששת ומינה דר"י בלאמצע רחבה ואלא הא דא"ל רבה בר עולא לר' ביבי בר אביי ולא משנתינו הוא זו קשיא הא רב פילוש לצידי חצר קמ"ל ואפי' עירבו וכ"ת הא דרב באמצע ולא עירבו קשיא לי' אי הכי היינו דאהד' לי' רב ביבי חצר מותרת איצטרכא לי' האי מפולש דמן הצד שמעינן לי' ותו הא דפריך ולרבה הא דרב במאי מוקים לה בזה שלא כנגד זה הא במן הצד מוקמינן לה וה"ה בזה כנגד זה באמצע דכי הדדי נינהו וכ"ת הר"י בהא כרש"י ס"ל ור' ששת תרויהו הוא דאסברא לי' הא דרב דפילוש לא קמיירי אלא משום דלא עירבו הוא דאס' והא דר' יהודה בעירבו הוא דשרי ואע"ג דא"נ רב בפילוש מן הצד נמי קמיירי לא תיקשי דרב אדרב מ"מ רב ששת הכי גמר ואנן הא דרב ששת משום מילתא דר"י איצטרכא לן הא אמרו רבנן דתוס' מה שסתם כאן פי' כאן ועוד כיון דסבר כו' מכלל דרב פי' כאן דמן הצד אסו' דאי פי' כאן דאמרו דשלא עירבו אסו' ומינה דמן הצד אסו' משום דאין נידון משום לחי והו"ל תרתי לגריעותא א"ה מאי ועוד היינו הך וצריכא מימר רבה בר עולא פליג אכולהי סוגיין וקסב' דרב לאו משום פילוש לרה"ר הוא דאס' למבוי אלא משום דיורי החצ' דקא אסרי עלי' וכדאמ' רש"י אליבא דר' ששת ור' ביבי נמי כוותי' ס"ל אזל לטעמי' הוא דאהד' לי' חצר מותרת איצטרכא לי' אע"ג דקבקעי בה רבים ופרכינן ולרבה דאי ס"ל לרבה בר עולא להא דרבה דזה כנגד זה אסור רבה בר עילא דס"ל דרב היינו מתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה הא דרב במאי מוקי לה בזה שלא כנגד זה דמשום פילוש לרה"ר ליכא ומשום דיורי החצר איכא והיינו