גאון יעקב עירובין שעו

אמרי לך כדאמר הריטב"א מאי דמוקי' למימר חסורי מחסרא. ועוד מדאביי ורבא בהא דבימות הגשמים קא שקלי טרי אליבא דרבנן ש"מ הלכתא כוותי' ומתניתא דבד"א רבנן היא להרמב"מ דמוקים לה אביב וכיון דכרבנן ס"ל ביב אסור וחצר ארוך וקטן נמי בעיא עוקא. ואנן בהאי סוגיא כעוירא דממשש בקבלא ולא ידע אורחא. אמרת דראב"י ורבנן בזילוף קמיפלגי וטעמי' דרבנן משום דבעי זילוף וביב לאו בר זילוף והדר אמרת טעמי' דרבנן גזירה שמא יאמרו צינורות של פלוני מקלח מים דקאמר לי' רבא לאביי. ורש"י נמי פריש במתני' משום גזירה שמא יאמרו והכא פריש משום זילוף ובשמעתין פריש משום שמא יאמרו והריטב"א פריש במתני' והכא משום זילוף ובשמעתין בהא דא"ל רבא לאביי פריש משום שמא יאמרו. ותו אביי דאמר לי' לרבא והרי שופכין מאי קסבר ומאי אהדר לי' רבא. וחזינן אנן דהא בהא תליא מאן דאמר משום זילוף אבל אתיימי לא סמכינן ולא שפיך להו דלתיימי בחצרו דזימנין דלא תיימו וניחא לי' דליפקו מיא לרה"ר דלא לתקלקל אברי' ואתעבידא מחשבתי' אלא זילוף איכוון דליזלוף חצרי' ואע"ג דלא תיימי האידנא ניחא לי' דליקו הכא פורתא וליזלוף וכי לא איזלפא ונפקי לרה"ר לא ניחא לי' ולא אתעבידא מחשבתי'. והיינו טעמא דאריך וקטין דלא דהתם לא ניחא לי' בזילוף וניחא לי' דליפקו. והיינו טעמא דביב חדא דניחא לי' דליפקי מביב ועוד אע"ג דביב לא חייש כולי האי לקלקול אי קיימי קצת בביב מ"מ כיון דלא סמכינן אתיימי משום דזימנין דלא תיימי ה"נ חיישינן זימנין דלא תיימי ונפקי לרה"ר ואמרי צינורו של פלוני מקלח מים. ומ"ד משום תיימי סבר סמכינן אתיימי ואיהו נמי שפיך אדעתא דלתיימי בחצרו ולתיימי בביב ולא גזרינן בביב שמא יאמרו דסמכינן עלה דתיימי ולא נפקי לרה"ר וכי אתרמו דנפקי אהא לא גזור רבנן והיינו דקמיפלגי ראב"י ורבנן ומוקים לה רבה למתני' כרבנן ור' זירא מוקים לה כראב"י ואביי סבור הוה למימר בהא קמיפליגי מ"ד משום זילוף סבר ניחא לי' דלא ליפקי בעינן אבל תיימו דלא איכפת לי' אי תיימי הכא אי נפקי לרה"ר לא והיינו טעמא דאריך וקטין והיינו טעמא דביב כיון דלאו בני זילוף נינהי ולא קפיד הכי והכי אסור וראב"י סבר כיון דלא קפיד דליפקי לרה"ר שרי וכיון דתיימי לא קפיד והיינו דא"ל לרבא ימות הגשמים דאמרת משום דאדם רוצה שיבלעו מים במקומן כיון דמקלקלא וקיימא והרי שופכין לרבנן דאדם רוצה שיבלעו וקתני לא ישפוך אלא לאו לרבנן ניחא לי' דלא ליפקו בעינן והכא לא קפיד הכי והכי והוה מצי לאוקמא מתני' כראב"י אלא ניחא לי' לאוקמא אפילו לרבנן ולמאן דמוקים למתניתא אביב על כרחך רבנן היא וליכא למימר אפילו תימא ראב"י וה"ק בד"א דבעי ד"א בימות החמה אבל בימות הגשמים אע"ג דליכא ד"א שופך ושונה דבד"א אדקתני בהדיא משמע ולא אדיוקא ואהדר ני' רבא לרבנן נמי היכא דלא קפיד הכי והכי שרי וביב בימות החמה היינו טעמא גזירה שמא יאמרו משום דלא סמכינן אתיימי וחיישינן להיכא דנפקי מיא וכדאמרן ואבע"א ההיא ר' זירא קאמר לה ורבה ור' זירא לאו באוקימתא דמתני' לחוד הוא דקא מיפלגי דא"כ האי רבה אמר בד"א אדם רוצה לזלפן ור' זירא אמר ד' אמות תיימי הא מר אית לי' דמר דכ"ע ראב"י ורבנן קמיפלגי בהא דרבנן כרבה וראב"י כר' זיר' ולא הו"ל לאפלוגי אלא מתני' כמאן אי כרבנן אי כראב"י ולא למימר מר האי טעמא ומר האי טעמא ואי בהלכתא פליגי דמר סבר האי טעמא הלכתא ומר סבר האי טעמא הלכתא הו"ל למר למימר הלכתא כרבנן ולמר הלכתא כראב"י אלא רבה ור' זירא בהא קמיפלגי דרבה סבר דכ"ע בחצר בעינן זילוף כדתניא חצר שאין בה ד' אמות כו' וד"ה היא אבל אתימי לא סמכינן דאי לאו דניחא לי' דליזלפא בדתיימי לא ניחא לי' וחייש לקלקול חצרו ובביב דכ"ע דלא בעינן זילוף ואע"ג דלאו בר זילוף הוא כיון דתיימי תו לא חייש לקלקולא והיינו טעמי' דראב"י דשרי ורבנן