גאון יעקב עירובין שעב

גמר' דלא כחנניא בתוס' אע"ג כו' ואיכא למימר נמי דר' יוחנן לפרוקי קושיין קאתי ואמר משום ר' יוסי ב"ז לא התיר כו' ובהאי ממילא איפרקא דמתני' בשאר מימות ולא קאמר אפי' תימא ר"ח ב"ע דמשום ר' יוסי בן זימרא אמרה ור' יוסי אדר"ח ב"ע ולא לפרוקי מתני' אלא רבנן דתוס' קשיא להו מדקאמר מתני' דלא כחנניא ולא קאמר לימא מתני' דלא כחנניא:

מתני' דלא כחנניא ב"ע פירשוה רבותינו בעלי התוס' אע"ג דחנניא לא קאמר אלא בימה של טבריא מ"מ מתניתין מדלא מפלגא בכל מימות קאמרה ודחיקא מלתא דגדולה מזו אמרינן ומוקמינן מתניתא בגווני דחיקי לאוקמא אליבא דכ"ע ולא מיבעיא הכא למימר דבימה של טברי' לא קמיירי כיון דמקיפות אותה אלא הא מתניתא דקא פסיק ותני חנניא ב"ע אומר בגזוזטרא שיש בה ד' אמות על ד"א חוקק בה כו' וממלא לאו בימה של טבריא לחודי' קאמר דלא לשתמיט תנא למימר גזוזטרא שלמעלה בימה של טבריא אלא חנניא בכל מימות קאמר ור' יוסי בן זימרא קאמר אע"ג דלהלכה אורי הלכתא הכי לא התיר למעשה אלא בימה של טבריא וכדתני אידך ג' דברים התיר לאנשי טבריא ואמרינן מתניתין דלא כהלכתא דר"ח ב"ע וא"ר יוחנן אל ר' חנניא עצמו לא עשה מעשה כמותו ולא התיר אלא בימה של טבריא ואביי דדחי לדרבה משום דלא עביד עובדא כוותי' דחי ורבה נמי משום דאורי להלכה קאמר אמרו דבר אחד א"נ דבלשם מים קסבר אפי' למעשה כדאמרן התם ואבע"א ר' יוסי בן זימרא פליג אתנא דברייתא דאמר ר"ח ב"ע בכל מימות קאמר ור' יוסי סבר לא אמר ר"ח אלא בימה של טבריא:

דף פ"ח מתקיף להרב שיזבי הא דמדמי לה רב שיזבי לעוקה בעי נגר ובר נגר לחברינהו מי דמי התם איכא עוקה מחזקת סאתים שעשוי להסתפק וכי איכא עוקה מחזקת סאתים שרו רבנן אע"ג דאימלי מערב שבת משום דלא שכיחא או משום דתימא הכא ליכא עוקה ואי רב שיזבי לא ס"ל תיימי וקסבר כיון דאימלי כמאן דליכא עוקה דמי א"כ עוקה ל"ל הא לא דמיא אלא לחצר בימות הגשמים דאמרינן למאי ניחוש אי משום קלקול חצרו הא מקלקלא וקיימא ואי משום שמא יאמרו צינור של פלוני מקלח מים סתם צינורות מקלחין והכא נמי ליכא קלקול ובלא"ה מקלח מים ובעינן מימר רב שיזבי נמי הכי קאמר ולהרמב"ם דאמר בימות הגשמים נמי צריך עוקה אלא דבימות החמה עוקה מחזקת סאתים נותנין לו סאתים ותו לא אינה מחזקת סאתים אין נותנין לו כל עיקר וביה"ג מחזקת סאתים נותנין אפי' כור וכוריים פחות מיכן נותנין לו כדי מדתו קאמר רב שיזבי וכי מה בין זה לעוק' ביה"ג מכדי ימות הגשמי' מ"ט אקילו בי' רבנן משום דליכ' לא קלקול חצרו ולא גזיר' שמא יאמרו צינור של פ' מקלח מים ועוקה דאצרכו' רבנן משום לתא דימות החמה דאי לא עביד עוקה בימות הגשמים בימות החמה נמי לא עביד והיכא דעביד שרי אפי' כור וכוריים ולא גזור דלמא אתי למישפך נמי בימות החמה כור וכירים דאטפי מסאתים לא עבוד בה רבנן סיג דטפי מסאתים לא שכיחא דאדם עשוי להסתפק סאתים בכל יום וכן לא גזור אעוקה סאה דאפי' סאה לא לישפוך דלמא אתי למיעבד נמי עוקה סאה בימות החמה משום דעשוי להסתפק סאתים לא עביד עוקה סאה דלא מצי שפיך סאתים והכא דל"ש בימות החמה ל"ש בימות הגשמים ליכא לא קלקול ולא גזירה שמא יאמרו לא בעינן מידי א"ל התם תיימי דאפי' בימות הגשמים תיימי וכדאמר רבא התם אדם רוצה שיבלעו במקומן וכיון דתיימי אקילו בה בימות הגשמים הכא לא תיימי כלל וכמאן דשפיך להדיא דמי. ולהרש"בא והרא"ש דאמרי בימות הגשמים לא צריך עוקה כלל קאמר רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה דאמרו בימות הגשמים לא צריכא עוקה משום דליכא למיחש לה וה"נ הא