גאון יעקב עירובין שע

החצירות וזעירי מוקים לה באמה גופה והוינן בה ותהוי כי חורי כרמלית אמתניתין ואמתניתא קמייתא דקתני מפני שלא היה בה כשיעור לא קשיא כיון דבחצר קעברי חורי חצר נינהו ולא חורי כרמלית ואע"ג דמחיצה דחצר לא מהני להיכא דאית בה כשיעור מ"מ היכא דלית בה כשיעור אהני דלא להוי חורי כרמלית דמחיצה דחצר מיהת הא קא מפסקא דלא משתמשי להדיא אהדדי אלא הך מתניתא הוא דקא קשיא לי' לזעירי דמוקים לה באמה גופה הואיל ולית בה כשיעור ואנן נמי אמרינן אילימא באמה גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי ואמרינן נמי לזעירי ורב דימי תנאי היא ש"מ פשיטא לן היכא דלית בי' כשיעור דשרי לשלשולי ובהא דכ"ע אית להו דזעירי ואמאי תהוי כי חורי כרמלית ואע"ג דלית בה כשיעור ממקום דאית בי' כשיעור קאתי וכיון דמכרמלית קאתי וליכא מפסיק בינה לכרמלית חורי כרמלית היא אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי אין חורין לכרמלית ובדרב אשי הרמב"ם מתני איפכא הנ"מ במופלגת הכא הא סמוכה א"נ מתני כאן במופלגת כאן בסמוכה כדאמר הרב בעל מגדל עוז דנוסחא ספרדי הכי הוא דאי הואי מיפלגא מכותלי החצירות אין ה"נ דחורי כרמלית היא הכא בסמוכה תוך ג' לכותל או סמוכה ממש לכותל ותו לא הוי חורי כרמלית אלא לחצר שייכא רבינא אמר כגון דעביד לה ניפקא אפומה ולא מתני הרמב"ם ואזדו רבנן לטעמייהו כו' אלא מתני כגון דעביד לה ניפקא אפומה ותו לא וקא מוקים רבינא אליבא דזעירי דעביד פסין לאמה מכאן ומכאן לכותלי החצר ושייכא לחצר טפי מלמים שמבחוץ ותו לא הויא להו חורין ואנן נמי אי הוה מוקמינן לה באמה גופה בכה"ג הוה מוקמינן לה והיינו דאמר הריא"פ הלכתא כרב דימי דברשיות דרבנן שרי אחלופי דרבינא לאו לאוקמה למתניתא בגוונא אחריתי קאי אלא לפרוקי הא דפשיטא לן למ"ד אין כרמלית פחותה מד' שרי ההא וכן לזעירי בפחות מג' למר ובפחות מד' למר ולא הו"ל חור כרמלית דאי מוקמינן באמה גופה מוקמינן בדעביד פסין ולית לן בהאי מתניתא אלא אי כרב דימי או כזעירי והלכתא כרב דימי דמייתי לי' בשבת סתמא ועוד דמיקל בדברי סופרים וקי"ל נמי בכל דוכתא כל פחות מד' מקום פטור ואע"ג דבין פס לפס קרוב לעשר אמות שרי הואיל וכפתח הוא אמרינן בתר חצר גרירא ולאו חור דאבוה היא והיינו דאמר הרמב"ם אמת המים העוברות בין החצירות כו' וליכא כותל מפסיק בינה ובין אביה בד"א כשאינה מופלגת מן הכותל ג"ט ולא הויא חור אביה אבל היתה מופלגת כו' חור אבי' היא ואין ממלאין הימנה אלא א"כ היו פסין יוצאין כו' שנמצא כאלו עוברות בתוך החצר דלא אמרינן בה חור אבי' היא ומקצת דברים אלו מדברי הרב בעל מגדל עוז יצאו ולישנא דהרמב"ם אזדא שפיר ומ"מ צריך תירוץ:

שמעינן אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין הימנה אלא א"כ עשו לו מחיצה בכניסה וביציאה בכניסה ולא ביציאה ביציאה ולא בכניסה לאו כלום לרש"י ודקמו בשיטתי' ואמרו בבור כר' הונא ה"נ בתוך אוגני' שפיר דעי להריא"פ והרמב"ם ודקמו בשיטתייהו טפח משוקע במים בעינן או ט' במים וטפח למעלה בד"א בעמוקה יו"ד ורחבה ד' פחות מיכן ה"ה כחצר ואפי' סמוכה למקום הרחב אין חורין לכרמלית ולהרמב"ם אם יש בה יותר מיו"ד אמות אפי' אין בעומקה יו"ד הויא חדא באבוה והוי כרמלית וכדאמרן בפ"ק בלשון ים בד"א שהמים נכנסין ויוצאין דרך נקבים שרחבן ג' טפחים אבל אין ברוחב הנקבים ג"ט או עשה לה פסין מכאן ומכאן ואין בין פס לפס ג"ט אין צריך כלום אין בה כשיעור ממלאין הימנה לחצר ולבתים ואין צ"ל לאגפיה ואפי' רחוקה הרבה מבתים ים בה כשיעור ולה אגפים פחות מג"ט לכותל הבית להריא"פ מותר למלאות הימנה ולהכניסו לבית דרך האגפים וכל רשויות דרבנן מותר להחליף לרבנן דפליגי' עלי' אסור למלאות הימנה ולבית דרך האגפים וכל רשויות דרבנן אסור להחליף כרשויות דאורייתא אבל ממנה