גאון יעקב עירובין שסז

מקורה בתקרה ד' אמות על ד' אמות לכוף יו"ד טפחים לכאן ולכאן וד' לריוח וליהוי רה"י אפי' היכא דליכא פי תקרה ר"מ ב"ע מקיל בימה של טבריא בהכירא בעלמא ובגזוזטרא דימה של טבריא היכא דתלונה תותי גזוזטרא סמוכה לכותל לא בעי חקיקה כלל אלא אי איכא בגזוזטרא כדי לכוף יו"ד בגובהה למעלה לתקרה ד' או ד' ע"י לבוד סגיא והיכא דפיבודא כי אסיתא וחלונה תותי גזוזטרא איבעיא לן כי אמר ר"ח ב"מ כוף בחלונה למעלה וממלא דרך החקק. אבל חלונה למטה כי כייפת ליה הא לית ליה חלון למימלי דמחיצה קא מפסקא או דלמא כאלו כייפת לי' אמרינן אבל כוף ממש מי קא כייפת ליה וכן מחיצה זקופה גבוה י"ט ורחוקה מכותל טובא ורחבה ב' אמות וד' טפחים מהו כוף ג' מחיצות אמרינן כוף ד' לא אמרינן או דלמא כוף ד' מחיצות נמי ואת"ל כוף ד' מחיצות לא אמרינן מחיצה זקופה גבוה יו"ד טפחים ואינה עומדת כנגד הכותל אלא בצדו רחבה י"ב טפחים כזה. $ציור בספר$ א"נ ט' ומשהו וא"ו ועשהו וסמוכה תוך ג' לכותל מי אמרינן כוף ד' כנגדה וד' או טפח ומשהו בצדו האחר או דלמא כוף אמרינן כוף דכוף לא אמרינן דכנגדה הא ליכא מחיצה לכופה ותיפשוט דלא אמרינן כוף דכוף מדאצריך אביי בסמוכה לכותל ארכה ד' אמות כי היכי דלשתייר יו"ד טפחים ברוחב טפח ומשהו מהאי גיסא ויו"ד טפחים ברוחב טפח ומשהו מהאי גיסא דכי כייפת ליה הוה י"ט גובה ותסגי ארכה בו' טפחי' וב' משהוין ד"ט אורך לחלל וב"ט וב' משהויין לפותיא דדופן אמצעי ובהנך תרי גיסי לא ליכוף כלל אלא כוף לדופן אמצעי דהו"ל י"ט גובה וששה טפחים ושני משהוין רוחב והדר כייפת לדופן אמצעי טפח ומשהו להאי גיסא וטפח ומשהו להאי גיסא אלא לאו כיף דכוף לא אמרינן. וכ"ת הכא ליכא למימר כוף לאמצעי דטפח ומשהו דהני תרי גיסי לא שבקי למיכייפי' אלא דר"ח ב"ע הא דאמצעי מדתרי גיסי לא שבקן אהדדי אלא רואין כאלו חתך ביניהם ה"נ רואין כאלו חתך באמצעי תריץ התם כוף למטה והדר כוף לצדדים א אמרינן הכא דאידי ואידי לצדדין אימא אמרינן:

מתני':

מחיצה פירש"י בתוך אגני' ע"פ רחבה רש"י לטעמיה דאמר בבור וליתא לדר"י אלא כדרב הונא אבל הריא"פ והרמב"ם דאמרי התם כדרב יודא ה"נ אמרי מחיצה משוקעת במים טפח וכן אמר הרא"ש ואמר הרמב"ם או ט' במים וטפח למעלה כדאמרי בבור:

גמרא שלא היתה עמוקה יו"ד ורחבה ד'. לזעירי רבנן דאמרו לו מני רשב"ג דאי רבנן הא אמרי אפי' אין רחבה ד' כיון דרחבה ג' כרמלית היא א"נ אפי' תימא רבנן והתם תרתי הואי בי' אינה עמוקה יו"ד ואינה רחבה ואפי' רחבה ד' הוי שרי משום דלא עמוקה יו"ד וכדבעינא מימר לר' מני דירושלמי דאסר רחבה ד' ואינה עמוקה יו"ד ושרי אינה רחבה ד' ועמוקה יו"ד. לימא כתנאי אמרה לשמעתי' ואי בחורי כרמלית קמיפלגי דרבנן סברי ככרמלית דמי אפי' פחות מג' נמי לא:

באגפיה ולהחליף. ודכ"ע פחות מד' לאו כרמלית היא ודכ"ע מותר להחליף ובאגפיה קמיפלגי רשב"ג סבר פחות מד' בטיל ורבנן סברי לא בטיל פירש"י והויא רשותא באנפי נפשי', ולא ידענא מאי היא כיון דאין כרמלית פחותה מד' ותו הכא במבוי או בחצר קאי כדפירש רש"י ומקום שברה"י אינה אלא רה"י. והריטב"א פירשה כיון דתוך רה"י קיימי והם מוקפין מחיצות ס"ל לרבנן כל שיש בו ג' טפחים ויוצא מתורת לבוד ונפל לגבי רשות היחיד ואסור לטלטל מהם לכרמלית: