גאון יעקב עירובין שסד

ב"ש היא וביציאות השבת נמי אמרינן מאן תנא שביתת כלים דאורייתא ב"ש היא ודקא תהי הרא"ש מדא"ר יודא קורה ד' מתרת בחורבה משמע ולא מיבעיא במים דבמים אקילו טפי ולא קשיא קסבר ר"י היכא דשקעא טפח במים מים קילי דאע"ג דתלוי' היא ואיכא בקיעת דגים לא שמה בקיעה אבל חורבה בקיעת גדיים שמה בקיעה אבל היכא דלא שקעא במים מים חמירי דקאזיל דלי וקחציב בהדיא מיא דאידך גיסא:

ומתניתין דגזוזטרא לרש"י סייעתא לרבנן קשיא וכ"ת לרש"י נמי לרב יודא תיקשי מתני' כבר תרגמא הריטב"א א"ל ר"י מתני' רבנן היא דאמרי אפי' מתוך אוגנו אלא לרבנן קשיא הלכתא אהלכתא והרש"בא והריט"בא דקא מפלגי בין בור שבין ב' חצרות לגזוזטרא שעל הים אי משום דבור מרשות חברו קא ממלי אי משום דבור הוה מעיקרא דשותפות ממש וכן הרב בעל מ"א דאמר משום דהתם למעלה קאי מעלי ובבור בארעא קאי וממלי באלכסון אלא הא דאמרי הריא"פ והרמב"מ והרא"ש באמת המים העוברות בחצר דבעי מחיצה למעלה ומשוקעת במים טפח או למטה ונראית למעלה טפח קשיא מה בין אמת המים לגזוזטרא דאפי' לא נגעה במים שרי ובעינן מימר גזוזטרא מתחזי הכירא טפי דקעביד ד' או ג' מחיצות סביב הנקב או הגזוזטרא לשם מים. וכדפרישו בתוס' התם והיכא דאיכא הכירא רבא לא חיישינן לדלי ולערובי מיא כי היכי דלא חיישינן תותי טפח לתותי קורה:

הא דבעא ר' טבלא מרב מחיצה תלוי' מהו שתתיר בחורבה לא תיקשי מתני' היא המשלשל דפנות כו' דתיבעי לר' יוסי תיבעי לרבנן תיבעי לר' יוסי ע"כ לא קאמר אלא סוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה אימא לא או דלמא לרבנן נמי ע"כ לא קאמרי אלא בסוכה דאורייתא אבל מחיצה תלוי' היכא דמדרבנן הוא כגון דאיכא ג' מחיצות או פרוצה למבוי אימא לא א"נ אפי' בדאורייתא ע"כ ל"ק אלא סוכה דקיל ואתי לזלזולי בי' אבל שבת דאיסור סקילה היא ולא אתי לזלזולי בה אימא לא:

שמעינן משמעתין בור שבין שתי חצרות אין ממלאין אא"כ עשו לו מחיצה י"ט לרש"י והר"זה והרש"בא אפי' סמוך לשפתו לר"ח והריא"פ והרמב"מ או ט' למעלה וטפח משוקעת במים או ט' למטה במים וטפח למעלה ממים ולהרש"בא וה"ר יונתן מחיצה רחבה ד"ט נמי שרי ולהרמב"נ אסור דמתרגם לשמעתין משום פי תקרה וכן משמע מדר"ח והכי אזדא סוגיא דשמעתין וקולה ד"ט באמצע הבור שרי ואיכא למימר אפי' למעלה מאוגנו והרש"בא אמר בתוך אוגנו ואית לי' טעמא ותחת הקורה למימלי להדיא מדכולהי רבוותאי משמע דאסיר והכי מסתברא:

וקורה ד' מתרת אף בחורבה דפי תקרה יורד וסותם פחות מד' טפחים לאו תקרה היא ולא פי' יורד וסותם:

ר' יודא בשיטת ר' יוסי אמרה לרב יודא רשב"ג נמי מצי אמר כר' יוסי והיינו טעמי' משום דעריבי מיא וחמירי מיא מיבשה אלא ת"ק דאמר מתוך אוגנו אלמא לא חייש לעריבי מיא ולמעלה מאוגנו לא דהכירא לשם מים בעי ואי מתרת אפי' ביבשה לא בעינן הכירא לשם מים ולהרש"בא דאמר קורה ארבעה תוך אוגנו בעי אע"ג דקורה ד' אפי' בחורבה מתיר לאו משום דחייש לדלי דאזיל תותי קורה ומיא חמירי אלא קל הוא דאקילו בעיא להכי בעי הכירא לשם מים לת"ק נמי אימא כר' יוסי ס"ל ומשום דחיישינן לדלי בעי הכירא לשם מים אלא ר' יוחנן קאמר דר' יודא דשרי אף שלא לשם מים ודאי בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מתרת אף ביבשה:

ולא היא. דלמא לא היא לא קאמר אלא ולא היא דפשיטא ליה ודלא אשכחן לר' יודא דשרי חלא בדרבנן ליכא למישמע מיניה בדאורייתא ומדלא אשכחן לר' יוסי אלא בסוכה לא שמעינן שבת מנה אלא מודי ר' יודא בדאורייתא לרבנו דסוכה ומודי ר' יוסי בשבת: