גאון יעקב עירובין שסא

קורה לא אחמור בהא נמי איפרקא דר' יודא משום דכותב רחב ד"ט אלא להרמב"ן דאמר ר"י לא חייש להילוך דלי ועירובי מיא אימא בקורה מחיצה גמורה היא רבנן נמי לא חיישו. מ"מ לא תיקשו למאן דחייש לדלי אפי' במחיצה גמורה דמתרת ביבשה נמי חייש דאזיל דלי לבר ממחיצה ור' יודא בתרתי פליג דלא חייש לערובי מיא ולדלי ועוד דלא בעי מחיצה לשם מיא והא דאר"י דלא בעי מחיצה לשם מיא קאמר ר' יוחנן בשיטת ר' יוסי אמרה דמתרת אפי' ביבשה אבל אהא דלא חייש לדלי לא אמר בה טעמא. ומסתברא לן למאי דאסקינן דקורה ד' מתרת במים ולית בי' משום עריבי מיא כיון דקורה דכ"ע מתרת בחורבה לא בעינן מתוך אוגנו אלא אפי' למעלה מאוגנו נמי קורה מתרת אימר דשמעת להו לרבנן דפליגי אדר' יודא במחיצה תלוי' דר' יודא סבר מתרת אף ביבשה ולא בעינן לשם מים ורבנן סברי במים הוא דאקילו אבל ביבשה לא הלכך בעינן לשם מים אבל קורה לרבנן נמי מתרת אף ביבשה מי שמעת להו ואימא מודי לי' לר"י דלא בעינן לשם מים והרשב"א (עבודת הקודש סוף שער ג') אמר נתן קורה רחבה ד' תוך אוגנו של בור לדברי כולם מותרת אלמא קסבר רבינו קורה נמי תוך אוגנו בעי והיינו טעמא דלדידן דחיישינן לדלי אי לאו דקל הוא דאקילו במיא הוה במים חמירא דאפי' דמתרת ביבשה במים איכא למיחש לדלי כדאמרינן תחת קורה מיהא כו' אלא משום דקל הוא כו' הוא דלא חיישינן לדלי וכי אקילו היכא דאיתחזיא דלשם מים אבל למעלה מאוגנו דלא איתחזיא דלשם מים חיישינן לדלי דתותי קורה:

כדבעא מיני' ר' טבלא מרב כו'. לרב חננאל קא קשיא לי' תותי קורה ערובי מיא בהדי הנך מיא דלגיו לקורה וקאזיל דלי ומייתי מהנך דתותי קורה דביני וביני. א"נ ה"ק תותי קורה מיהא הא עריבי מיא דתותי קורה ליכא מחיצתא כלל. ועריבי ממש מיא דראובן ושמעון ורשותא דתרווי' נינהי בהנהו מיא דתותי קורה וקאזיל דלי ומייתי מהנך דתותי קורה. והך עריבי מיא לא דמי לכולהי עריבי מיא דשממתין דהתם איכא מחיצתא דאפסקא אלא לרב יודא משום דעריבי מיא לא מהני והכא עריבי ממש וליכא מפסיק ואפי' לרב הונא נמי אסירי אלא דאקשי לרב יודא משום דקאזיל דלי ומייתי מהנך מיא דרב הונא לא חייש להלוך דלי ומשני משום דקל הוא שהקילו במים כדא"ל רב לר' טבלא מחיצה תלוי' מתרת במים ולרב יודא היכא דשקיעא טפח במים ואע"ג דקאזיל דלי תותי טפח ומייתי מאידך גיסא קל הוא דאקילו כיון דלא אזיל בהדיא לרשותא דחברי' שפיר דמי ופירשה הרא"ש ה"נ כיון דלא אזיל דלי טפח מד' טפחים ואע"ג דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן ולא ידענא מאי קאמר הא אהא דאין דלי מהלך יותר מד"ט לא אקשי לי' מידי אלא משום דקאזיל דלי וקחציב מתותי קורה ומאי קמשני לי' אהא. והריטב"א פירשה דה"נ מסתייען שאינו דולה להדיא מן החלק המיוחד לחברי' דאין דלי מהלך יותר מד"ט ואע"פ שדולה ממה שתחת הקורה שנראה כמשותף לא חיישינן להכי כיון דאיכא היכר קורה שרחבה ד' שנראה כאלו שני חודי' יורדין וסותמין דהא איכא היתר מחיצה שאינו דולה להדיא משל חברי' וכן אמר הרמב"נ (בספר המלחמות) דקורה דמתרת בחורבה משום פי תקרה במים מיבעיא והשתא ה"ק מכדי לרב יודא נמי דאמר שיקוע טפח במים בעינן סוף סוף מחיצה תלוי' היא וקאזיל דלי מתותי טפח קחציב מדחברי' וכדאמר לי' רב לר' טבלא דמחיצה תלוי' היא וקל הוא דאקילו בה ה"נ לא גרע פי תקרה ממחיצה טפח אדרבה פי תקרה עדיפ' דאפי' בחורבה מתרת וכיון דיורד וסותם הו"ל כמאן דסתים הכא במחיצתא ודלי לא קאזיל להדיא לאידך גיסא וכ"ת א"ה האי דאין דלי מהלך יותר מד"ט למאי מיבעי לי' התם נמי לימא אע"ג דאזיל דלי לאידך גיסא כיון דפי תקרה יורד וסותם לא קאזיל להדיא לאידך גיסא תריץ מ"מ הכא אזיל טפי להדיא מהיכא דמשקעא טפח במים ואע"ג דהכא הויא מחיצה