גאון יעקב עירובין שנט

לר"י תיקשי לב"ה דהלכתא כוותי' וכי פריך לי' צריך שישקע כו' לרב הונא אליבא דב"ש נמי צריך שישקע טפח דלמטה דרב הונא היינו למעלה דר"י:

אמרו כולהי כרבותינו בעלי התוס' דקורה ארבע מתרת בחורבה הלכתא הוא וצריך ארבעה אפי' יש לה ג' מחיצות דבציר מד' לאו תקרה היא ואנן פי תקרה אמרינן מיהא הא דאמר הר"י דלמ"ד קורה משום מחיצה נמי מחיצה דרבנן קאמר לא מסתברא מדאמרינן אהא דהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קורה משום היכרא והא דפריך לה הר"י דקורה איכא למימר משום היכר לא משמע הכי ור' יעקב בר אבא נמי חס לן למישויי' לטועה אלא מ"ד קורה משום מחיצה דומיא דלחי משום מחיצה קאמר מחיצה דאורייתא וקסבר פחות מד' נמי הויא הקרה ואנן לא ק"ל כוותי' ורב יודא נמי דאמר הכא קורה ד' מתרת קסבר קורה משום הכירא דאמר הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור ורבא נמי ס"ל משום הכירא ואביי נמי לא מכרעא דס"ל משום מחיצה וכדאמרו רבוותאי דק"ל משום הכירא וכ"ת אי הכי למ"ד קורה משום מחיצה אפי' מבוי שארכו כרחבו ואין בתים וחצירות פתוחים לתוכו וחצר נמי לישתרי בקורה טפח תריץ וליטעמך לחי למ"ד משום מחיצה דמחיצה דאורייתא היא והזורק לתוכו חייב בכל הנך לישתרי אלא מאי אית לך למימר מדאורייתא ה"נ דשרי ורבנן הוא דאצרכי פס ד' קורה נמי למ"ד קורה משום מחיצה רבנן הוא דאצרכי קורה ד' וחורבה נמי לדידי' מדרבנן הוא דבעי קורה ד' וכ"ת למעלה מק' אמה לישתרי קסבר אין פי תקרה יורד למעלה מק' אמה ואפי' להר"י דאמר מחיצה דרבנן על כורחך היינו טעמי' דאי תימא להר"י טעמא משום דלמעלה מק' לא שלטא עינא ורבנן לא שויוה מחיצה אלא היכא דאיכא הכירא אלא הא דאמר רבא אשתפתי דכהני במבוי שצידו א' ארוך וצידו א' קצר דפ"ק אמינא טעמא דידי דקורה משום הכירא ובאלכסון לא הוי הכירא ואמינא טעמא דידהו דקורה משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה הא האי מחיצתא דקורה הכירא בעיא וכיון דבאלכסון לא הויא הכירא לא הויא מחיצה אלא לאו ע"ד משום מחיצה לא בעי הכירא ולא מסתבר לפלוגי בין הכירא להכירא ואנן דלא מפלגינן בפי תקרה בין למטה מך' ובין למעלה מך' משום דק"ל קורה טפח משום הכירא אבל בפי תקרה ד' אפי' למעלה מק' יורד וסותם א"נ לע"ד משום מחיצה נמי בתקרה ד' מודי דאפי' למעלה מך' יורד וסותם והכי גמיר הלכתא ואשכחן להריטב"א דאמר בשמעתין אהא דגזוזטרא ליסתרי משום פי תקרה ואמר דמתני' ביותר מק' אמה וקי"ל דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם במה שיש תחתיו חלל יותר מק' אמה וכמו שכתבו מקצת רבותינו בפ"ק דמכילתין ולדידי' אפי' בתקרה ד' לא אמרינן יורד וסותם בלמעלה מק' ולכ"ע ופליגא דהרשב"א דאמר במבוי שיש קורה רחבה ד' ובריאה לקבל מעזיבה אפי' גבוה מק' כשר:

ב תחת הקורה מיהא הא ערבי מיא. פרישו בה רבנן דתוס' דמשמע לי' דמתרת לגמרי אפי' תחת הקורה להך לישנא מתנינן אלא משום דקל הוא שהקילו ואפי' למאי דאוקמוה כרב יודא דאי לא מתני אלא ושינוייא קמא דאין דלי מהלך יותר מד' טפחים קאי למאי דמשני נמי תחת הקורה ממש היכי שרי הא אי קאי וממלי להדיא תותי קורה ליכא ד"ט מהיכא דקא ממלי לאידך גיסא דקורה וקאזיל דגי לאידך גיסא ומייתי אלא מתנינן אלא ואפי' למאי דאוקמוה כרב יודא ופריך תותי קורה הא עריבי מיא כי קאי וממלי תותי קורה עריבי מיא דאידך גיסא במיא דתותי קורה ודלי נמי אזיל להתם דהא ליכא ד"ט ביני' אלא משום דקל הוא ובפי תקרה דחשיב טפי ממחיצה תלוי' לא חיישינן לערובי מיא ולא להילוך דלי ואפי' ליכא ד"ט וקשיא לן אפי' לרב הונא תותי קורה היכי שרי לתרויהו הא רשות שניהן שולטות בו מידי דהוה אחריץ שבין ב' חצירות רחב ד"ט דבחריץ תרויהו