גאון יעקב עירובין שנח

בעינן ולאו למימרא דבהא לא איערבו מיא כלל דהא אפי' מחיצה של ברזל אינה מצלת כו' אלא עבדינן מאי דאפשר שיהא נראה כאלו נחלקו מן המים וכו' ע"כ. ולמאי דפרישו ר"ח והריא"פ וכולהי רבוותאי דטעמא דר"י משום דאזיל דלי לאידך גיסא ומייתי מדחברי' לא קשיא ולא מידי דכל עירובי מיא דשמעתין משום דממלי מדחברי' והיינו דקא מצרכי ב"ש כולה מחיצה למטה דלא ליזל דלי לבר לאידך גיסא ומייתי מדחברי' וב"ה סברי טפח במים סגי והתם משום דעיילי בהו מיא קאמר של ברזל נמי דאי משום דלי מחיצה של קנים נמי לא אזיל דלי:

אמר הריטב"א והקשו על רש"י דאי לרב יודא לב"ש צריך מחיצה מקרקע הבור עד טפח למעלה מן המים א"כ אין למחיצה זו שיעור והכל לפי עומק המים פעמים הוא פחות מיו"ד ופעמים יותר מיו"ד ומתניתין משמע דכ"ע מחיצה יו"ד ולא פליגי אלא במקום המחיצה וי"ל דרשב"ג לאו אשיעור מחיצה קאי אלא אמקום מחיצה וה"ק רשבג"א בש"א למטה מן המים צריך לעשות מחיצה כפי מה שתהא וכו' ע"כ. וקשיא לן א"ה למטה דת"ק לאו דומיא דלמטה דרשב"ג דהא ת"ק בהדיא קתני מחיצה גבוהה י"ט בין מלמטה ולאפלוגי במלמטה היכי תנן ואיכא למיפרך מר למטה ממעלה דידי' קתני ומר למטה ממעלה דידי' קתני ת"ק דשרי מתוך אוגנו קאמר למטה סמוך למים וכדא"ר הונא אפי' לרשב"ג קאמר ר' יודא לת"ק ורשב"ג דאמר לב"ה מלמעלה למעלה מן המים קאמר למטה למטה מן המים ומוקים הכי משום דחייש לערובי מיא והריטב"א לטעמי' דאמר רשב"ג פליג את"ק דאמר מתוך אוגנו מיהא רש"י ודאי לא ס"ל הכי מדקא פריש במתני' בין מלמטה בגמרא מפרש ואי איתא הא האי מלמטה לא מפרש אלא מלמטה דרשב"ג והאי דכ"ע סמוך למים ובלא"ה נמי דחיקא לן למיפלג במלמטה דתרוי' חדא לישנא אתנו אלא רש"י אמר לך לב"ש נמי אע"ג דבעי מחיצה מקרקע הבור ולמעלה מן המים טפח אי לא עמיקי יו"ד מחיצה עשרה בעינן דכל פחות מיו"ד לאו מחיצה הוא ומלמטה דת"ק היינו מלמטה דרשב"ג וקתני אא"כ עשו לו מחיצה גבוה י"ט לא פחות מי"ט בין מלמטה וטפח יוצא מן המים ואיכא נמי דבעינן טפי עיו"ד היכא דעמיקי מיא אלא תנא לא פחות מ"ט קתני:

ואמר הריטב"א לרב הונא היינו מלמטה היינו מתוך אוגנו וקאמר רשב"ג דבר זה מחלוקת ב"ש וב"ה ולרב יודא פליגי דרשב"ג סבר למעלה מן המים ות"ק סבר אפי' סמוך לשפת הבור מלמעלה:

הריא"פ והרמב"ם וכולהי רבוותאי ס"ל כרבותינו בעלי התוס' דלב"ש נמי עשרה טפחים אלא דב"ש סברי ט' טפחים במים וא' למעלה מן המים וב"ה סברי ט' למעלה וא' בתוך המים ואיכא למימר ב"ה נמי דוקא קאמרי אלא דכולהי רבנן אמרי בין כך ובין כך מותר ולא מסתבר למימר דאמרי הלכתא כת"ק והיינו מתוך אוגנו היינו למעלה דרשב"ג חדא כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ועוד מדקשקלי וטרי אמוראי אליבי' דהא למעלה קאמרי ולא מתוך אוגנו ותו אי ב"ה דוקא למעלה קאמרי אלא הא דאר"י אר"ב צריך שיראו ראשי הקנים למעלה טפח רב דאמר כב"ש אלא לאו דלמטה ב"ה נמי מודו דשרי:

הא דא"ר יודא א"ר כו' צריך שיראו כו' לאו טעמא דב"ש אתא לאשמעינן דהא צריך קאמר צריך וס"ל משמע אלא לב"ה נמי אי עביד מחיצה בתוך המים צריך שיראו טפי מלמעלה דב"ה אף למעלה קאמרי והיינו דקבעי לה הלכתא הריא"פ והרמב"ם:

מ"ש למעלה ממש דלא כו' ולרב הונא נמי לב"ש תיקשי מ"ש למעלה ממש דלא דערבי מיא למטה ממש נמי הא עריבי מיא אלא דבדרב יודא קיימו ותו