גאון יעקב עירובין שנז

מלבו דידעינן ביה דהסיע דומיא דבתו והנך דאמרן ואם הלך ישראל בשבת אי אמרינן שבת הואיל ונאסרה נאסרה לרבותינו בעלי התוספות והרא"ש בשמעתא דיורש מבטל רשות אינו אוסר ולרשב"א אוסר וכדאמרן התם ואם הלך מבעוד יום וחזר בשבת להרשב"א והרא"ש שבת הואיל והותרה הותרה ואיכא דאמרי אוסר נכרי שהלך לעיר קרובה שאפשר לו לבוא בשבת לרבותינו בעלי התוס' והרשב"א (שם) והרא"ש אמרו הלכתא כר' יודא דאמר אינו אוסר ואע"ג דאפשר לבא דאי לא אפשר לבא לר"מ נמי אינו אוסר וכדא"ר יוסי שאין דרך ישראל לבא בשבת אבל נכרי דרכו לבא ואפ"ה ר' יודא שרי וכל כמה דליתי' לנכרי לא אסר וכי אתא בשבתא השתא הוא דאסר והרמב"ם אמר בנכרי הלכתא כר"מ ור' יוסי ול"ש נכרי ל"ש ישראל אי לא אתא בשבתא לא אסר וכל היכא דאפשר לו למיתי בשבת מעקרא נמי אע"ג דליתי' אסר וסוגייא דשוכרין ומבטלין בשבת בהדר בעובדא דר' חנינא בר יוסף ור' חייא בר אבא ור' אסי כהרמב"ם ולא בעינן לדחוקי לה כדדחקי בתוס' וכדאמרן התם ומסתברא דנכרי ודאי לא חמיר מישראל אלא בעיר אחרת חוץ לתחום לאו משום חומרא דנכרי אלא משום דנכרי אפשר לי' לבא בשבת וישראל אי אפשר לי' לבא להכי נכרי אוסר וישראל אינו אוסר כדאמר ר' יוסי אבל באותה העיר והלך לשבות אצל בתו שכבר הסיע מלבו מ"ל נכרי מ"ל ישראל נכרי נמי הסיע מלבו להיות אצל בתו תדע מדלר"מ ור' יודא ישראל חמור מנכרי לר"מ בדלא אתי ביומי' ולר"י בדאתא ביומי' לר' יוסי נמי נהי דלא חמיר ישראל מנכרי בהא נכרי חמיר מישראל מי שמעת לי' ואי משום דאמר הר' יונתן ישראל שרי משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב אבל בנכרי כתיב אשר פיהם דיבר שוא הא הכא בדלא אמר ולא מידי אלא סתמא הסיעו אלבו קאמר דאי בדאמר דעתו לשבות אצל בתו אפי' בנו נמי כדאמר הרשב"א אבל הרמב"ם אמר בד"א בישראל אבל נכרי אפי' הלך לשבות בעיר אחרת אוסר כו' אלמא קסבר דבנכרי לא מהני הסיע מלבו ונכרי חמיר בהא מישראל ולמאן דס"ל נמי הלכתא כר' יודא אי ס"ל בהא כהרמב"ם דהסיע מלבו בנכרי לא מהני אע"ג דלדידהו נכרי כל כמה דליתי' לא אסיר משכחת לה חומר בישראל מבנכרי וחומר בנכרי מבישראל חומר בישראל מבנכרי כל כמה דליתי' דכי אפשר לי' למיתי בשבתא ולא הסיע מלבו ישראל אוסר למפרע ונכרי כל כמה דליתי' לא אסר וכי אתא בשבתא נכרי חמיר דבישראל היכי דהסיע מלבו ואתא אמרו שבת הואיל והותרה הותרה ובנכרי אי לא מהני בי' הסיע מלבו אע"ג דהסיע מלבו לא אמרינן בי' הואיל והותרה הותרה הואיל ועתיד לבא בשבת כדאמרו רבנן דתוס' והרא"ש:

מתני' מדאמר רש"י בין מלמטה בגמ' מפרש משמע דתליא בפלוגתא דרב הונא ורב יודא:

מתוך אוגנו פרים אע"פ שאינה נוגעת במים כו' אלמא קסבר רש"י מתוך אוגנו דת"ק דכ"ע אע"ג דלא נגעה במים אפי' סמוך לשפתו ולרב יודא רשב"ג פליג את"ק כדאמר הריטב"א וכדפריש ה"ר יונתן למתניתין בין מלמטה מן המים בין מתוך אוגנו ואפי' סמוך לשפתו ופליגא דרבותינו בעלי התוס' דאמרי לרב יודא נמי מתוך אוגנו דת"ק היינו למעלה דרשב"ג ושיקוע טפח במים בעי ולרבנן דתוס' לא תיקשי רשב"ג טעמא דב"ש אתא לאשמיענן וליטעמיך למ"ד רשב"ג פליג תיקשי לרב הונא רשב"ג טעמא דב"ש אתא לאשמעינן:

גמר' דעריבי מיא בתוספות פי' ואין היכר כו' דאי הוה קפיד לא הי' מועיל אפי' מחיצה של ברזל כדאמרינן כו' וכן אמר הריטב"א אליבא דרש"י דלב"ש מחיצה מקרקע הבור ולמעלה מן המים טפח