גאון יעקב עירובין שנד

דיחיד הדר אינו אוסר ונותן עירובו הוי עירוב והיינו דר"י דהכא והרמב"ם אמר בנותן עירובו אפי' בבית שער של יחיד אינו עירוב ואמר בהדר בבית שער דלא אסר משום דרבים דורסין בו ובעשרה בתים זה לפנים מזה אסר הפנימי והשני לו נותנין את העירוב ושמנה חיצונים פטורין הואיל ורבים דורסין בהן ה"ה כבית שער והדר בבית שער אינו אוסר אבל התשיעי אין דורסין בו רבים אלא יחיד לפיכך אוסר וכו' תרגמא הרב המגיד אליביה דמתני' הכא כ"מ שאמרו הנותן אינו עירוב הדר שם אינו אוסר חוץ מבית שער דיחיד דנותן אינו עירוב והדר שם אוסר והיינו דלא מייתי הריא"ף להא דר"י כיון דמייתי מתניתין סתמא הנותן עירובו בבית שער אינו עירוב ל"ש דרבים ל"ש דיחיד משמע ואי הא דהדר שם אוסר למידר בבית שער לא שכיחא ודלא שכיחא לא מייתי הריא"פ ע"כ ואע"ג דלגבי בית התב' ודדמי לי' הנחת עירוב קילא דהנותן שם עירובו הוי עירוב ואע"ג דלא דייר בהן ומיסר לא אסרי אדקבע בהו מקום פתא כר"י התם חזי לדירה ולמיסר דייר ואכיל פתא בעינן דבלאו הכי לא הו"ל רשותי' אבל לגבי הנחה דעירוב כל דחזי למידר ואע"ג דלא דר שפיר דמי מידי דהוה אבית גמור בחצר ולא דיירא ביה הכא לענין חזי לדירה בהנחת עירוב בעינן טפי חזי לדירה דמיסר כי דייר אסור אע"ג דלא חזי כולה האי אבל בהנחת עירוב חזי לגמרי בעינן ואנן אית לן למימר עוד הרמב"מ נמי מתני הכא כ"מ שאמרו הדר שם כו' כדתנינן וכדמייתי רבנן דתוס' והרשב"א והרא"ש והריטב"א אלא דס"ל דר"י פליג והלכתא כר' יוחנן דבית שער דיחיד אוסר. וכ"ת נותן את עירובו השתא לרב יודא ברי' דרב שמואל דאמר אינו אוסר נותן שם את עירובו הוי עירוב לר' יוחנן דאמר אוסר מיבעיא דהוי עירוב תריץ אה"נ אלא קסבר הרמב"מ כי קאמר רב יודא ברי' דרב שמואל נותן עירובו הוי עירוב היכא דדייר אינש בהאי בית שער דיחיד ואחשבי' לדירה אבל היכא דלא דייר לא אע"ג דבבית התבן אע"ג דלא דייר עירובו עירוב התם חזי לדירה אבל הכא הא לא שכיחא דדיירי כדאמר הרב המגיד תדע דהא הדר שם אינו אוסר וכל כמה דלא דיירי לא אמרינן סתמא בית דירה היא דהא לא קאי לדירה. ולר' יוחנן נמי אע"ג דאוסר הנ"מ כי דייר אבל לא דייר נותן נמי לא הוי עירוב והיינו דאמר הרמב"מ הנותן עירובו בבית התבן כו' עירוב עירובו ואע"ג דלא דיירי בהו דסתמא בית דירה נינהו אבל בבית שער אפי' של יחיד בסתמא אינו עירוב דסתמא לאו לדירה קאי וקאמר ביו"ד בתים דתשיעי דדייר אוסר הואיל ובית שער דיחיד הוא ממילא שמעת לי' דנותן שם עירובו הוי עירוב דכל דאוסר ודאי הוי עירוב דאפי' בית התבן היכא דלא דייר דלא אסר והנותן עירובו הוי עירוב הכא דאסור מיבעיא ורב יודא ברי' דרב שמואל דאמר אינו אוסר איצטריך ליה לאשמעינן דנותן הוי עירוב אבל לר' יוחנן לא צריכא והריא"פ משום דלא שכיח דדייר כדאמר ה"ה לא מייתי אלא מתניתין דכי לא דייר ל"ש דיחיד ל"ש דרבים הנותן אינו עירוב והשתא בית שער דיחיד דלא דיירי בי' נותן עירובו אינו עירוב ודדיירי בי' אוסר ונותן עירובו ה"ז עירוב:

ובירושלמי דהדר אמתניתין דחמש חבורות ששבתו בטרקלין אתמר דריב"ל דכר' יוחנן הוא ורב פליג ולאפוקי מדרבותינו והרא"ש אלא כהריא"פ והרמב"מ:

אימא הרי זה שיתוף אי תימא דלא משבש לה אלא פרושי קמפרש מאי ה"ז עירוב ה"ז שיתוף הדר בי' ממאי דאמר דרב יודא אויר מבוי ובית שער דיחיד איצטריכא ליה דלא תנן אלא כולהי איצטריכא לי' סד"א מאי אינו עירוב שיתוף נמי לא הוי ומעיקרא מקמי דמייתי האי מתניתא משני ליה הכי והשתא דקא מייתי מתניתא וחזינן דתנא שיתוף עירוב קרי ליה איצטריכא ליה לפרושי מתניתין דעירוב דוקא קתני ובלאו הכי לאו קושיא אלימא היא כדאמור