גאון יעקב עירובין שנג

ומאן דמשאיל ומוגר בית תיבנא בחברו דבחצר דיליה ואית ביה תבן דבעה"ב דחזי לבהמה וניטל בשבת לר"מ אינו חוסר מבעה"ב כמאן דדייר בהדיא דמי כדפירשו רבנן דתוס' לר"י דאמר אינו אוסר אלא מקום דירה הכא אוסר אבעה"ב דהא לאו כמאן דדייר דמי אי משום תפיסת יד הא ניטל בשבת ואיכא למימר בהא אפי' ר"י מודה דלא אסר כיון דלר"ה הוי מקום דירה ואוסר בחצר חברי' אע"ג דלא דייר התם לר"י נמי ע"כ לא פליג אלא דמיסר לא מצי אסר דלמיסר מקום פתא בעינן אבל מתפיסת יד מודי דלא גרע ולא מצי חבריה למיסר עלי' בחצרו ואע"ג דניטל בשבת כיון דמיוחד לתבנו לא גרע מתפיסת יד דאית ליה דוכתא בעלמא ליתד של מחרישה דבהא ודאי לא מצי אסר בחצר חברו ואהני ליה בחצרו דלא אסר עלי' חברי' ולא מסתבר למימר דלר"מ אפי' אית ליה בית בחצר דחבריה ואיתי' לכלי דילי' בהאי ביתא ואע"ג דניטל בשבת הוה כמאן דדייר התם ואסר ולא מיבעיא דמציל לי' מידי חבריה ואסר ור"י דלא חשיב לכלי הניטל בשבת אפי' לתפיסת יד אלמא מאי דהוה מקום דירה לר"מ לר"י אפי' תפיסת יד לא הוי וה"נ בית התבן ל"ש דהא ר"מ בית התבן קאמר דמיוחד לתבנו אבל בית בעלמא ואיכא כלי דיליה התם לא ומאן דמשאיל ומוגר בית לחברי' דבחצר דיליה ואית ליה תפיסת יד איכא למימר דר"מ פליג ולר' יודא אינו אוסר ולר"מ כיון דלאו מיוחד לתשמישתי' גרע טפי ואפי' לאוצולי מידי חבריה לא אהני לי' ובתרתי פליגי ר"י סבר מיוחד לתשמישו מיסר בחצר דחברי' נמי אסר אינו מיוחד ואית ליה כלי התם אצולי מידי חבריה נמי לא מציל ולא הוה כמאן דדייר בהדיא ותברי' דאשאיל ליה אסר עלי' ור"י סבר כל דלא ניטל בשבת לא אסר השואל עלי' ואע"ג דלאו מיוחד ולמיסר בחצר דחבריה אפי' מיוחד לא אסר עד דאית ליה מקום פתא ואיכא למימר תפיסת יד ד"ה וכדאמר ה"ר יונתן:

ומאן דאית ליה ביתא בחצר דחבריה ואגרי' ואית ליה בי' תפיסת יד לא מסתבר למימר לר"י דלאו בעה"ב ולאו חבריה בעי לערובי בהדי בני חצר. בעה"ב הא לא דיירי התם תברי' דאגר או שאיל עני' כיון דאית ליה לבעה"ב תפיסת יד לאו רשותי' הוא נהי דמשום תפיסת יד הו"ל כמאן דדייר בעה"ב בהדי' לאפוקי למאן דדייר מי מפקינן לי' דייר בהדי בעה"ב והכא דבעה"ב לא אסר איהו הא אסר ובעי לערובי:

גמר':

מאי קמ"ל תנינא כו' מעקרא ממר מניפין שיתוף בחצר פשיטא והדר קמהדר אסייעתא ואמר תניא נמי הכי אביי אמר לרבה הניא דמסייע לך לשיתוף בחצר דאי אעירוב בבית לאו מהכא שמעינן ליה אלא ממתניתין:

והא דעירוב בבית ושיתוף בחצר אמר רש"י ומשום דעירוב מערב לבתי החצר כאלו כל בני הבתים דרים כאן ושיתוף לא לבתים אלא לחצירות קשיא לן מ"ש עירוב דלכולהי בתי החצר הוא מ"ש שיתוף דלבתי האי חצר בבתי אידך חצר הוא דהא כולהי חצירות רשות א' הן כל עצמו של שיתוף לכלים ששבתו בבית הוא דעירוב עשוי להו לכולהי בתי חצר לחד בית ושיתוף משוי להו לביתו דהאי חצר לבית דאידך חצר חדא אלא כדאמרינן בריש ר' אליעזר דמילה כי עירבו ניתקו חצירות נעשו בתים ה"נ מי מנח לי' בחצר כמאן דמנח בבית דמי דבעירוב הא נעשו חצירות בתים:

לרבותינו בעלי התוס' בשלהי הדר ג' מידות בבית שער דרבים הדר שם אינו אוסר ונותן עירובו אינו עירוב דבית דיחיד הדר אוסר ולא מיבעיא נותן עירובו הוי עירוב והיינו דר' יוחנן בשלהי הדר דחצר