עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › גאון יעקב עירובין

גאון יעקב עירובין שנב

Gaon Yaakov Eruvin 352 · גאון יעקב עירובין · free full Hebrew text

Open in the reader →

ובהדר נמי אמרינן יו"ד בתים ואמרינן נמי בב' חצרות וב' בתים ביניהן אי לגבי דהאי בית לגבי דהאי בית ש"מ בית הוא. בית התבן כו' ה"ז עירוב. ואפי' לר' יודא דאמר אינו אוסר אלא מקום דירה לענין הנחת עירוב ראוי לדירה בעינן והואיל ואי דייר אסר כי לא דייר נמי חזי לדירה הוא:

הא דאמר רבנן דתוס' לר"מ דאמר בית התבן בחצר אוסר הכא הדר בבית התבן ויש לבעה"ב בו תבן אינו אוסר עליו. איכא למימר הכא אפי' תימא בדאית לי' לבעה"ב תבן אסר עלי' ושאני התם דליכא אחרינא דדייר בי' בית התבן נמי רשותא הוי ואסר לחברוהי בחצר אבל הכא בטיל רשותא דידי' דתבן לגבי האי דדייר בי' והאי דדייר בי' אסיר עלי' מידי דהוה אלזה בנח' ולזה בקשה דיהבינן להאי דבנחת והאי דבקשה בטיל תשמישתי' לגבי דהאי דבנחת ואלו לתרוי' בקשה הו"ל תשמישתא דתרוי' ואסרי אהדדי מיהא איכא למיגזר מתפיסת יד השתא ומה תפיסת יד אלו הו"ל תפיסת יד בחצר דחברי' לא חשיב רשותא ולא אסר הכא כי איתי' לתפיסת יד דידי' לא מצי חברי' למיסר עלי' בית התבן ואיכא תבן דכי אית לי' כה"ג בחצר דחברי' חשוב רשותא למיסר עלי' הכא כי אית ליה כה"ג ליתי חברי' וליסר עלי':

והדר שם אוסר פירש"י אם השאיל בעה"ב כו' אוסר והכא בדלית בי' תבן או בקר או עצים כו' כדפרישו רבנן דתוס' דאי בדאיכא האי רי"א אם יש שם תפיסת יד כיון דאית ביה חד מהנך אין לך תפיסת יד גדול מזה. וכ"ת תבן בראוי לבהמה דניטל בשבת תינח תבן ובקר. עצים ואוצרות מא"ל. ומדהרמב"ם וכולהי רבנן שמעינן דקסברי דהכא לאו בהשאיל בעל הבית עסקינן אלא במי שיש לו בחצר חברו בית התבן וכו' וקתני והדר שם אוסר אפי' לר"י דאמר אינו אוסר אלא מקום דירה אם דר שם מודי דאוסר והאי בית התבן של הדר הוא. ור"י דאמר אם יש שם תפיסת יד לאו אבית התבן אלא אבית דעלמא בעה"ב שהשאיל בתים וכן אמר ה"ר יונתן דר"י מלתא באפי נפשה וד"ה וכדאוקימנא בחצרו דבו ניים או שיש לו טבל:

משמע דלאו בבית התבן קמיירי:

הא דאמרי רבותינו בעלי התוס' והדר שם אוסר בדלית לבעה"ב בי' תבן דאי אית בי' לר"מ דאמר מי שיש לו בית התבן בחצר חברו אוסר הוי במקום דירה הכא אמאי אסר לבעה"ב הא כדייר בהדי' בהאי ביתא דמי ודהדר בדאית בי' תבן דומיא דמקום דירה דר"י דדייר בשבתא ואע"ג דלר"מ דירה בלא בעלים שמה דירה כדתנן מי שהלך לשבות כו' וה"נ כי לית בי' תבן בשבתא מאי הוי הא כיון דמיוחד לתבן ואית ביה תבן בחול כמאן דדייר ביה דמי וכי פינהו מקמי שבת כהלך לשבות דמי מ"מ ביתו דדייר ביה ממש שאני ועד כאן לא קאמר ר"מ דירה בלא בעלים שמה דירה אלא התם אבל בית התבן מודי ר"מ דאי איכא אוסר ואי לא לא ואנן אית לן למימר אפי' תימא התם נמי אע"ג דליכא תבן ואע"ג דר"י בדיירי בשבתא ר"י לטעמיה דאמר בהלך לשבות אינו אוסר דדירה בלא בעלים לא שמה דירה אבל לר"מ הואיל ואי הואי ביה תבן אסר השתא נמי כדירה בלא בעלים דמי והכא דאמר הבעל בית התבן לא קשיא ולאו מי אוקימנא בריש הדר גבי חצרות של עכו"ם קסבר ר"ת דירה בלא בעלים לא שמה דירה וישראל כי איתי' אסר כי ליתי' גזר ביה רבנן כו' הלכך מי שיש לו בית התבן בחצר חבירו אע"ג דלית ביה תבן כיון דכי איתי' אסר כי ליתי' גזר ביה רבנן אבל משאיל בית תבנו לחבירו שבחצר דלחומרא כי לית ביה תבן הא היאך דקא דייר בי' מדינא אסר עלי' דמדינא דירה בלא בעלים לא שמה דירה ותבן דבעל הבית דהוה כמאן דדייר הא ליתנהו: