גאון יעקב עירובין שנא

למרפסת אפי' בא ותיקנו בשבת שבת הואיל והותרה הותרה. מלאה מים או פירות מתוקנים הניטלין בשבת בין שחוליתה גבוהה יו"ד בין פחות מיו"ד שניהן אסורין. שתי גזוזטראות זו למעלה מזו אם אין ביניהן יו"ד להרמב"ם אפי' עשו מחיצה לעליונה בשלהן ואין לתחתונה שותפות בה ואפי' עשו לשניהן וכ"א לעצמה הואיל ואין ביניהן יו"ד שתיהן רשות א' הן ואוסרין זה על זה ולית בי' משום דין גזל ולא משום גלויי דעתי' ולהרב בעל הטורים לשמואל הוא דקא מפליג אביי ובשעשו בשותפות אבל אנן דקי"ל כרב ל"ש תוך יו"ד ל"ש ביניהן יו"ד דבתוך יו"ד נמי אית ביה משום דין גזל ומשום גלויי דעתי' ואם לא עשו בשותפות ועשו לעליונה ולא לתחתונה ואין צריך לומר עשו לשניהן שניהן מותרות מדין גזל להרמב"ם בגובה יו"ד ביניהן ולהרב בעל הטורים אע"פ שאין ביניהן יו"ד ואם עשו לתחתונה ולא לעליונה אמר הרמב"ם שתיהן אסורות בתחתונה והראב"ד פליג והרב בעל הטורים כהראב"ד התחתונה מותרת והכי מסתברא כדאמרן ואם עשו מחיצה בשותפות אוסרין זה על זה אלא א"כ עשו שתיהן כל א' לעצמה ואם מופלגת זו מזו ד' להר"י אינה אוסרות כלל משום דרך אויר ואיכא למימר אפי' בתוך יו"ד ולהרשב"א והריטב"א בגבוה יו"ד אינה אוסרת משום ג' כחות אבל בתוך יו"ד דליכא אלא ב' כחות מופלגת נמי אסרא ובעל הטורים מסתברא כוותיה ס"ל ואינה רחוקה משום גבוה יו"ד נקטי' ולהרמב"ם בשותפות אוסרין אפילו במופלגת דשותפין אוסרין דרך אויר וכחות לא מעלה ולא מוריד ולהריטב"א דאמר בדאביי היכא דבתוך יו"ד קיימי מודי רב דאפי' מופלגת אסרא דרך אויר לדידי' לא נפקא לן מידי מטעמא משום ג' כחות הוא דלא אסרי ובתוך יו"ד דליכא אלא ב' כחות ודאי אסרי אהדדי אלא להר"י דאסר ה"נ אינה אוסרת דרך אויר הא בתוך יו"ד אוסרת. א"נ להרמב"ם היכא דלא עשו בשותפות דאמר דתוך יו"ד אוסרין אהדדי דאפי' מופלגת נמי אסרן אהדדי וגג סמוך לרה"ר אנן דקיי"ל כרב דאינ' אוסר דרך אויר, אין צריך סולם קבוע אלא היכא דקא משתמשי בי' בני רה"ר בכומתא וסודרא מדס"ד דאביי מהא גמר דשמואל אסר דרך אויר ודחי מדרב פפא וכן אמר הרז"ה וגג הסמוך לרה"ר צריך סולם קבוע בשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא ובור שבין ב' חצרות ממלאין אפי' בלא היכר ולהרמב"ם אפי' מופלגת ד' ואין צריך לומר דאין מופלגת ד' וחלוקין עליו ואמרו כרש"י שאם אין מופלגת ד' אין זה דרך אויר וצריך מחיצה תלויה וב' בתים וג' חורבות זה משתמש בסמוך שלו אפי' ע"י זריקה וחברו אסור וכן חברו והאמצעי אם כשידה מותר ואם כחצובה אסור כרש"י והרשב"א אמר כשורה כולן אסורות וכולהי רבנן כרש"י ולמאי דמתרגמינן אליבא דהרב המגיד בשל הפקר אפילו בזריק' גובה אינו אוסר אלא כפתח או בשלשול ולא מצינו חבר. וצריך תירוץ:

מסתברא הא דאמרינן בב' גזוזטראות שתיהן אסורות לא אמרן אלא כשאין לעליונה תשמיש בגזוזטרא. אלא למלאות. דהו"ל לעליונה בשלשול אבל יש לעליונה תשמיש בגזוזטרא עליונה מותרת אפי' למלאות. דהא נשאר תשמיש לעליונה בפתח לתחתונה בזריקה ועליונה מותרת ותחתונה אסור' וכיון דיהבינן לגזוזטרא לעליונה תו לא אתיא תחתונה למיסר עלי' תוך המחיצה למימלי אע"ג דמילוי בשלשול דבדידה קא משלשלא. וכדאמרינן בחורבה משמש בסמוך שלו ע"י זריקה:

מתני' בבית שער אפי' ביה גמור הואיל ורבים דורסין דרך עליו אינו ראוי לדירה כדאמר ה"ר יונתן וכדאמרינן בשלהי הדר דלר' יוחנן בית שער דיחיד אוסר ולר"י דשמעתין עירובו עירוב