גאון יעקב עירובין שנ

אמרו הלכתא כוותיה דרב ומהא דאמוראי טרחי לאוקמא מתני' אליבי' לא מכרעא דטרחי אמוראי נמי לאוקמא מתניתא בזיז ומתניתין דגזוזטראות אליבי' דשמואל אלא משום דהלכתא כרב באיסורי ואנשי חצר אנשי מרפסת אפי' עירבו אנשי החצר לעצמן אנשי מרפסת לא עירבו והו"ל רגל האסורה במקומה לא אסרו אחצר דקי"ל כרב נחמן דסלם תורת פתח ותורת מחיצה עלי' להקל וכל שבחצר ולמרפסת בפתח לחצר בפתח או לשניהן בזריקה או בשלשול ששניהן אסורין בו אפי' עירבה המרפסת לעצמה והחצר לא עירבה או עירבה החצר ולא עירבה המרפסת לא אמרינן הנך דלא עירבו סלוקי סולקו נפשי' ויהבינן להו להנך דעירבו אלא לשניהן אסורין ואמינא לה מהא דב' חצרות וחורבה אחת ביניהן וכל שלזה בפתח ולזה או בזריקה דגובה יו"ד או דאויר ד' או בשלשול נותנין אותו לזה שבפתח ואם יד שניהן שוין שניהן אסורין לזה בזריקה ולזה בשלשול שניה אסורין אם לזה בזריקה ולזה בזריקה ושלשול או לזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול לכולהי רבוותאי לבר מהרז"ה שניהן אסורין ושמעתן כוותיה דרבוזתאי כדאמרן וכל שלזה ג' כחות ולזה כח אחד להר שב"א ולהריטב"א נותנין אותו לזה שבכח אחד ולהר"י שניהן אסורין ומדלא נקיט לה הרמב"מ בגזוזטראות זו למעלה מזו דבמופלגת ד' לתחתונה ג' כחות העליונה מותרת אפי' עשו בשותפות ש"עמ כהר"י ס"ל ומדהרב בעל הטורים משמע דס"ל כהרשב"א והריטב"א כדאמרן ודרך אויר אינו אוסר אע"פ שלשניהן דרך אויר ורש"י וכולהי רבנן אמרי והוא שמופלגת ד' אבל פחות מד' לאו דרך אויר מיקרי והרמב"מ דאמר אפי' מופלגת ד' לדידי' לא מיבעיא פחות מד' ומודי הרמב"ם לענין תשמישו בקשה עד דאיכא ד' לא הוי בקשה ומסתברא כרש"י וכדאמרן להר"י אפי' בחצר שלהן או שיש להן שותפות בו אינו אוסר דרך אויר ולהרשב"א והריטב"א בשל הפקר אינו אוסר אבל בשותפין אוסרין ומדברי הרמב"ם וכולהי רבנן נלמד כוותיה דהרשב"א והריטב"א כדאמרן ואי קשיא להרמב"ם דס"ל בשותפין כהרשב"א ו הריט"בא דאוסרין דרך אויר ובכחות ס"ל כהר"י דאפי' לזה ג' כחות ולזה כח אחד שניהן אסורין אלא הא דאמר רב בגזוזטראות אבל במופלגת עליונה מותרת ומתני' בגווזטראות הא אוקימנא בעשו מחיצה בשותפות תריץ קסבר הרמב"ם רב לא מוקי לה בשותפות כדאמרן וקי"ל יש דין גזל בשבת לפיכך אנשי חצר ואנשי מרפסת שעירבו כל אחת לעצמה אנשי מרפסת אין דרין במרפסת אלא בעליונות גבוהות יו"ד מן המרפסת ויורדין למרפסת דרך סולמות. כל שגבוה יו"ד וממנה לעליות יו"ד ואינו עומד כנגד המרפסת אלא מן הצד במקום שאין שם מרפסת אלא כנגד פתח או חלון העלי'. שניהן אסורין שלחצר בזריקה ולעלי' בשלשול ואם העמוד עומד כנגד המרפסת מסתברא שבני עליה מותרין הואיל ולחצר מ"מ אסור שלחצר בזריקה דל מרפסת מכאן הרי בני עליה אוסרין בשלשול על בני החצר ולבני עליה סולם ממעט שיורדין מסולם למרפסת וסולם תורת פתח עליו להקל וכל שלזה בקשה ולזה בקשה הרי אמרו סולם ממעט וכאן הרי לזה בשלשול ולזה בזריקה והרי סולם ממעט לזה. ואם דרין במרפסת כל שגבוה יו"ד ובתוך ד' למרפסת הרי הוא למרפסת. פחות מיכן שניהן אסורין ואם המרפסת מופלגת ד' להר"י אפי' גבוה יו"ד לחצר ומותרת שאין המרפסת אוסרת דרך אויר ולהרמב"ם והרשב"א והריטב"א וכולהי רבנן שניהן אסורין פחות מיו"ד לחצר ומותרת כיוצא בו אנשי חצר ואנשי עליה וזיז יוצא מן הכותל בתוך יו"ד לעלי' ולחצר למעלה מיו"ד ה"ה לעלי':

הימנה ולעלי' יותר מיו"ד ולמטה מיו"ד לחצר ה"ה לחצר הימני ולעלי' יו"ד לחצר יו"ד שניהן אסורין בור שבחצר מלאה פירות טבולין וחוליתה גבוהה יו"ד בני מרפסת משתמשין בו פחות מיכן שניהן אסורין ואמר הריטב"א גבוהה יו"ד