גאון יעקב עירובין שמט

על המשנה דקא מתרגם כולה במכוונת זו ועליונה ממלאה דרב נקב התחתונה ואמר לכל הני בבא כדאורי הכא ולא ידעינן למיפרקא והראב"ד אמר כרש"י דלא מיתוקמא אלא בזו שלא כנגד זו ובירושלמי אמרו הדא דאת מר במשתמשות דרך הנקב אבל משמשות לחוץ מותר ופליגא דכולהי שמעתין דבבלי ורבנן דירושלמי לא מוקמי בשותפות ולא משום דלתחתונה בזריקה וכדפרשין התם אירושלמי והבה"ס אמר משוכה מעט ואינה רחוקה ממנה ד"ט בין אם עומדות תוך יו"ד זו לזו בין יש ביניהן יותר מיו"ד ועשו לעליונה מחיצה בשותפות וכ"ש עשו לתחתונה אוסרין זה על זה:

אבל כל אחת שעשתה לבדה בשלה אינה אוסרת על חבירתה אפי' לא עשתה ואם עשו בשתיהן בשותפות אין אוסרין קסבר היכא דעשו שתיהן וגלי דעתי' או היכא דאיכא דין גזל אפי' אין ביניהן יו"ד לא אסרי אהדדי ואביי אליבא דשמואל נמי בשעשו בשותפות קא מוקים לה ומדקאמר רבינו ואינה רחוקה ממנו ד"ט הא רחוקה ד"ט לא אסרא וגבי חצר ומרפסת קאמר מופלגת ד' שניהן אוסרין מכלל דכהרשב"א והריטב"א ס"ל ואע"ג דלא פירשה ואינה רחוקה דקאמר משום יותר מיו"ד דברחוקה לתחתונה ג' כחות אבל תוך יו"ד אפי' רחוקה נמי דהא ליכא לתחתונה אלא ב' כחות:

אלא מהא דא"ר נחמן ב' בתים כו'. למ"ד בגזוזטראות דחי משום דלזה ג' כחות קגמר מהא דלזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול דליכא אלא ב' כחות ולא אסר חברי' אסמוך שלו ש"ע אין אוס' דרך אוי' ולמ"ד בגזוזטראו' נמי משום ב' כחו' קדחי לי' הכא מדרב ור"א גמר ומתנינן ויתיב רב ברונא וא"ל ר"א בווין וכדמתני הריטב"א ושמעינן מדא"ל רב בקיימי כשורה האמצעי מותר אע"ג דלזה ולזה בזריקה ושלשול משום דאין אוסר דרך אויר ושמעינן נמי דטעמא דרב בין בחורבות בין בגזוזטראות לאו משום כחות הוא מדקא מהדר לי' לר"א הכי ש"מ דכתות כלזה בזריקה ולזה בשלשול דמי והרשב"א אמר בקיימי כשורה כולהי אסירי ולדידי' ר"א לאו מאמצעי דייק אסמוכות ורב אהדר לי' מי סברת דקיימי כשורה דקא דייקת מינה כדא"ר רש"י אלא ר"א א"ל סמוכות נמי ליתסרי ורב אהדר לי מי סברת דקיימי כשורה בהא כולהי אסורי כדאקמרת לא דקיימי כחצובה ודרך אמצעית משתמש בסמוכות והו"ל דרך אויר ואין אוסר. והרז"ה אמר כרש"י אלא בקיימי כחצובה אמר משום דלא מגנדר ונפיל לרה"ר:

ב' לית ליה לשמואל הא דכי אתא רב דימי כו' דמקום שאין בו ד' כאויר דמי ואע"ג דהתם באויר תשמישתיה והכא בבור תשמישתי' אלא דקא משתמש בבור דרך אויר מ"מ כיון דלא אסר אאויר דסמיך ליה וכי בעי חברי' לאשתמושי באוירא דסמיך ליה שרי היכי אסר אבור דלהלן מאויר ובאויר פקעא רשותי ושמואל דאסר באויר נמי אסר וכי לית לי' דרב דימי דלא בעי הכירא ואיכא למימר היינו דאמר הרמב"ם אע"פ שמופלגת מכותל זה ד"ט ממלאין ממנה א"צ זיזין כו' שאין אדם אוסר דרך אויר ומשמע ולא מיבעיא פחות מד"ט דלא בעי זיז משום דאויר פחות מד"ט ודאי לא חשיבא ולא אסירא ושמואל דאמר מופלגת ד' או אפי' מופלגת ד' קאמר דסגי בזיז כ"ש ולא מיבעיא פחות מד' או בפחות מד"ט מודי לרב דלא בעי מידי. ובדרב דגזוזטראות לא מתני מופלגת ד' אלא מופלגת. וכי היכי דמאן דפריש לדרך מופלגת בגובה יו"ד לא מיתני ד'. ומתני' דקתני בד"א בסמוכה אבל במופלגת ד' וכן אמר הרמב"ם. התם כיון דאוסר אי ליכא ד' הו"ל תשמישו בנחת. מכל מקום ברש"י מיחוורא טפי וכן אמרי כולהי רבוותאי: