גאון יעקב עירובין שמח

דעתי' דבחברי' לא ניחא לי' מ"מ כיון דבנו יו"ד דהדדי קיימי לא פלגי רשותא דכחדא רשותא דמיין ואי קשיא לך לאביי אליבא דשמואל דאוקים למתני' דגזוזטראות כגון דקיימי בתוך יו"ד דהדדי תיקשי מאי אריא לא עשו לתחתונה אפי' עשו לתחתונה נמי כדקא פריך בפירקין אדרב ששת דאוקים בעשו בשופות א"ה כי עשו לתחתונה נמי ומשני גלוי גלי' דעתי' כו' תריץ אביי אליבא דשמואל לא חשיב לה פירכא דתנא אגב אורחי' קמ"ל היכא דעירובי' בחדא מחיצתא סגיא לתרוי' וקתני לעליונה ולא לתחתונה ולא מיבעיא לתחתונה ולא לעליונה ואשכחן בירושלמי דפריך אמתני' דקתני כל שגבוה י"ט למרפסת ופריך ולא של תחתונים היא א"ר יודן זאת אומרת חורבת ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כמו שהוא שלו. ש"מ מהא דירושלמי דאוקמוה למתני' בשהתל או העמוד של חצר וגובה יו"ד למרפסת דקסברא אין דין גזל בשבת ונותנין אותה לאחרים שתשמישתן בנחת ורב נמי כוותי' ס"ל ואע"ג דאמרו התם הי' שם חורבה שמשתמש בה דרך פתחו או דרך חלונו ר' יוחנן אמר נותן חורבה לבעלי' והתם כשהשני נמי משתמש בחורבה דרך פתחו דאלא"ה מאי אריא לבעלים אפי' אינו בעלי' נותנין לזה שבנחת אלמא בשתשמיש שניהן שוה נותנין לבעלי' וה"ה אם לשניהן בקשה ומתני' משום דלחצר בזריקה ולמרפסת בנחת רב מוסיף אדר' יוחנן דאפי' בתשמיש שניהן שוה אוסר האחר על בעלי' והיינו דאוקמוה הכא לרב פחות מיכן אף לחצר ולא אוקמוה בשהתל או עמוד של חצר ופחות מיכן דתשמיש שניהן שוה נותנין אותו לחצר משום דרבא אף בהא אסר ואיכא למימר עוד דשינויא דפחות קאי לרב דלא מוקי להא דגזוזטראות בשותפות ומודי רב שאם לבעלי' כח אחד ולאחר שני כחות נותנין אותו לבעלי' אבל בשותפת ל"ש בין כח אחד לב' כחות עוד אית לן למימר דרב כר' יוחנן ועד כאן לא קאמר ר' יוחנן נותן חורבה לבעלי' אלא בלזה בפתח ולזה בפתח משום דלבעלי' בפתח לא פקעא רשות בעלים מינה ובטילא חורבה לביתי' אבל לזה בקשה כיון דלבעלי' נמי בקשה לא שאני בעלי' מאחר ואין בהדין גזל והיינו טעמא דגזוזטראות הואיל ולבעלי' נמי בשלשול אסרה אידך עלי' והא דלא אוקמוה למתני' בשהיא בשל תחתונים כדאוקמוה בירושלמי וגבוה יו"ד למרפסת משום דלבעלי' בקשה אין דין גזל פחות מיכן לחצר ושריא הואיל ולבעלי' בפתח נותנין לבעלי' משום דלרבה ור' יוסף ור' חייא ור' אושעיא יש דין גזל בשבת מ"מ ואי ס"ל בשלשול וזריקה כרב תיקשי מתני' דלדידהו מתני' בשהיא של שתיהן והא דאמר הרמב"מ לא עשתה העליונה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה מפני דלי העליונה שעובר עלי' וכבר תרגמא הרב בעל כסף משנה בגזוזטראות מכוונות ואין העליונה יכולה למלאות אלא דרך התחתונה ע"כ. מיהא הא דאמר בעשו שתיהן מחיצה כל אחת לעצמה ועירבה כל אחת לעצמה שתיהן מותרות למלאות התם ביכולה עליונה למלאות שלא על דרך התחתונה והעליונה ממלא בשלה והתחתונה בשלה. וקשיא הו"ל לפרושי הכא דבאין יכולה ולא דמי לרישא דממלאה בשלה. ותו הא מנ"ל ואיכא למימר משתי חצרות זו לפנים מזו נפקא לי' התם טעמא מאי לאו משום דאין לפנימית דרך לרה"ר אלא על ידי החיצונה אסר' ה"נ ל"ש ובעשו שניהן כל אחת מחיצה לעצמה אפי' במכוונות מותרות משום דעליונה רגל המותרת במקומה היא ולא אסרה אתחתונה אבל לא עשתה העליונה אסורה במקומה למלאות ואסרה אתחתונה ומרפסת דאע"ג דלית לה למרפסת דרך אלא ע"י החצר לא אסרה משום דסולם תורת מחיצה עליו דהכא עדיפא דבלא סולם משתמשא מיהא במכוונות זו כנגד זו לא מיתוקמי כי הני בבי דבעשו שתיהן נמי העליונה אסורה למלאות דרך התחתונה וכן עשתה העליונה אפי' בלאו שותפות כדאמ' הרמב"מ גופי' בשלש דיוטאות שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות אחר ואשכחנא להרמב"מ בפירושיו