גאון יעקב עירובין שמג

תינח סלע בור מאי איכא למימר אמר הריטב"א איכא למידק טובא מאי קושיא מקרקעית הבור הא אנן בחולית הבור עסקינן ולדעתין אי חולית הבור לאשתמושי על גבה היינו סלע ותרתי נ"ל אלא לאו למלאות הימנה:

הא דקשיא אימא בור משום דלמרפסת בשלשול ולחצר בזריקה ושלשול הר"י מתרץ לטעמי' דהאי שינויא לא קאי וטעמי' דרב במופלגת משום דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר אע"ג דעשו בשותפות והריטב"א מתרץ לטעמי' דבשותפות אוסר והתם משום דלזה ג' כחות ולזה כח אחד כשינוייא בתרא דבתוספות ומלישנא דבתוס' משמע דלהר"י לא שאני לן בין ב' כחות לג' כחות ולא תיקשי א"ה מאי אולמא דב' בתים וג' חורבות גזוזטראות התם נמי נימא זה משתמש בסמוך שלו משום דלזה בשלשול ולאידך בזריקה ושלשול דאימא היינו דמייתי דרב ברונא ור' אלעזר וכדמתני הריטב"א בווי"ן ויתיב רב ברונא ואמר לי' ר' אלעזר. ומדאמר לי' רב מי סברת דקיימי כשורה דבהא אמצעי מותר אע"ג דלזה ולזה בזריקה ושלשול משום דאין אוסר דרך אויר ש"מ דס"ל לרב אין אוסר ולהר"י דלא שאני לי' בין ב' כחות לג' כחות איכא למישמע דלא קאי ההיא שינויא מדאמר לי' ר"א לרב הא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשלשול שניהן אסורין ומהדר לי' רב מי סברת דקיימי כשורה מכלל דרב לא שאני לי' בין ב' כחות לכח א' וה"ה ג' כחות וגזוזטראות נמי טעמי' משום דאין אדם אוסר דרך אויר והר"י הו"ל לאיתויי הא ולמיגמר מינה דהאי שינוייא לא קאי אלא דלא חש להאריך ובהכי ניחא הא דדחי הריטב"א לדהר"י אמאי נימא אההיא שינוייא דחויא היא והשתא ניחא דלהר"י דלא שאני לי' בין ג' כחות לב' כחות ממילא אידחייא האי שינוייא מהא דרב ור' אלעזר:

ולמה לי למיתנא בור כו' פירש"י בשלמא בבור מים איצטריך אע"ג דבשלשול הוא לבני מרפסת כו' ואי קשיא אי הכי סלע למה לי התתא בשלשול למרפסת בפתח מיבעיא אימא קתני סלע לגלויי בור דבמלאה מים עסקינן ובשלשול וקתני סלע לגובהו ובור לעומקה דאי בור מלאה פירות היינו סלע ואי קשיא לשמואל דמאי מרפסת בני עליה בור ל"ל השתא סלע דלמרפסת בשלשול ולחצר בזריקה אמרינן למרפסת לחצר בזריקה ושלשול מיבעיא תריץ סיפא איצטריכא לי' פחות מיכן לחצר וקתני סלע לזה בפתח ולזה בשלשול נותנין לזה שבפתח וקתני בור לזה בשלשול ולזה בשיבשול אף לחצר ושניהן אסורין:

אבל בור ליגזר כו' והו"מ למימר קמ"ל טבל אע"ג דאם עבר ותיקנו מתוקן הוי אין ניטל בשבת א"נ אפי' היכא דבא ותיקנו בשבת אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה כדאמר הריטב"א א"נ אע"ג דעתיד לפנותו ממעט כדאמרי רבנן דתוס':

בכותל תשעה עשר עסקינן ולא תיקשי לשמואל מאי אריא אנשי עלי' משתמשין ביו"ד העליונים ובכותל י"ט ליתני אנשי עלי' משתמשין למעלה מיו"ד התחתונים ואע"ג דלאו ביו"ד העליונים הוא דגביהה כותל טובא כיון דלמעלה מיו"ד בתחתונים הוא ולחצר בזריקה נותנין אותו לעלי' שבשלשול אימא איידי דקתני ביו"ד התחתונים קתני נמי ביו"ד העליונים:

ב':

אמר אביי כו'. לרש"י הא דאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה כו' כיון דבגו יו"ד דהדדי קיימין אסרי אהדדי אע"ג דהתם אפי' יש יו"ד ביניהן אסרי אהדדי דלזה בשלשול ולזה בשלשול הוא מ"מ קאמר לא מיבעיא דהתם בתוך יו"ד איכא למימר כיון דבגו יו"ד קיימי אבל עשו לעליונה אימא אפי' בתוך יו"ד ליכא למימר הכי ואע"ג דכל פחות מיו"ד כפתח מ"מ כיון דהכא איכא נמי