גאון יעקב עירובין שמב

וקבעוה בתלמודא והא דאמרי בשותפות אוסר דרך אויר מסייע להו דירושלמי דאתמר התם היו שלש חורבות זה משתמש בחורבה דרך פתחו וזה משתמש בחורבה דרך פתחו והאמצעית אסורה אימתי בזמן שהאמצעית של שניהם אבל אם היתה אמצעית לאחד מן השוק זה משתמש באחת ובשנית וזה משתמש באחת ובשנית ש"מ מהא דירושלמי דשאני בין של שניהן לשל אחד מן השוק ובמאי שאני לאו משום דבשל שניהן אוסרין זה על זה באמצעית דרך אויר ובשל אחר לא אסרי דרך אויר ואי קשיא לך בסמוכה אמאי שרו קסברא תלמודא דירושלמי דבסמוכה הו"ל תשמישתי' בנחת א"נ בסמוכה של זה שלו ושל זה שלו והאמצעית של שניהן ובשלו אפי' לזה בפתח ולזה בפתח נותן חורבה לבעלי' כדאתמר התם:

והא דאוקמוה למתני' בשהתל או העמוד של שניהן ובירושלמי אמרו ולא של תחתונים היא דירושלמי פליגא קסברי לבעלים בקשה ולאחר בנחת נותנין לאחר שבנחת ואין דין גזל בשבת ודבבלי סברי יש דין גזל ונותנין לבעלים ומתניתין בשל שניהן וכדדייקינן התם בירושלמי:

והריטב"א קשיא לי' עלי' דרבותיו הא דרב בגזוזטראות דאמר במופלגת עליונה מותרת ודייק מינה בשמעתין דאין אדם אוסר דרך אויר והא אוקימנא בשעשה מחיצה בשותפות וניחא לי' דההיא לא קאי דהא דלרב אין אוסר דרך אויר מג' חורבות נפקא לי' וטעמא דרב דשרי במופלגת משום דלהאי בזריקה ושילשול כו' ואמר הריטב"א והר"י סבר דהאי דזריקה ושלשול דיחויא דמהכא ליכא למישמע מינה וכי מסיק דמג' חורבות שמעינן דלרב אין אדם אוסר דרך אויר ה"נ משום דאין אדם אוסר וכו'. ע"כ. והשתא להר"י כחות לא מעלה ולא מוריד ואפי' לזה כח אחד ולזה כמה כחות שניהן אסורין ודרך אויר אינו אוסר אפי' במשותפין ולהרשב"א והריטב"א לזה כח אחד ולזה ג' כחות נותנין לזה שבכח אחד ובמשותפין אוסר דרך אויר ומדקאמרי הרמב"ם וכולהי רבוותאי דבמופלג דמרפסת שניהם אסורין ובדרך אויר אמרי הלכתא כרב ש"מ בשותפין כהרשב"א והריטב"א ס"ל דאוסר דרך אויר והר"י קאר"ו אמר אליבא דהרמב"מ דבמופלגת מ"מ שניהן אסורין בין גבוהה יו"ד בין שאינו גבוה יו"ד ולישנא דמתני' דיקא דקתני אפי' גבוה יו"ד אף לחצר ולא מיבעיא אינו גבוה יו"ד מכלל דאינו גבוה יו"ד נמי אף לחצר ועל כרחך הר"י קאר"ו כרש"י ס"ל דזריקה דאויר ניחא מזריקה דגובה והכא דאוסר דרך אויר אפי' אינו גבוה יו"ד אוסרת המרפסת מ"מ קשיא דרך אויר היכא דאסר מה נפשך אי פתחא הוי גבוה יו"ד אף לחצר אמאי למרפסת בעי למיתב לה דלמר עסת בפתח ולחצר בזריקה ואי לאו פתחא הוא אינו גבוה יו"ד אף לחצר לחצר לחודה בעי למיתב לה דלחצר בפתח ולמרפסת בזריקה ופתחא ולאו פתחא לא אשכחן בכולהי סוגיין אלא אינו גבוה יו"ד לחצר לחודה ושריא והא דקתני אפי' גבוה יו"ד וליטעמך לשמואל דאמר בני עלי' פחות מיו"ד לחצר בפתח ולעלי' בשלשול והפלגה ואפי' לזה בפתח ולזה בשלשול לחודי' נותנין לזה שבפתח הכא מיבעיא לאו מתני' ה"ק אפי' גבוה יו"ד לא יהבינן לי' למרפסת אלא לחצר נמי אית לה בי' רשותא ולא מיבעיא באינו גבוה יו"ד דלא יהבינן למרפסת ובגבוה שניהן אסורין ואינו גבוה לחצר לחודה ושריא לרב נמי אינו גבוה יו"ד לחצר ושריא ודהרמב"מ לא מכרעא דאורחי' למיסרך אלישנא דמתני' ומתניתין בגבוה יו"ד הוא דקא מפלגא. והא דהרשב"א והריטב"א אמינא טעמא דידהו דכל דלית לי' רשותא אלא משום דקא משתמש בי' קני לי' רשותא היכא דתשמישתא דרך אויר לא חשיב תשמיש למיק ני לי' רשותא בהאי תשמיש אבל היכא דאית לי' שותפות ודידי' הוא וכן בעמוד העומד בחצרו או בחצר של שנים אע"ג דתשמשתי' דרך אויר לא פקעא רשותי' מינה: