גאון יעקב עירובין שמ

קס"ד מאי מרפסת כו' קשיא להו לרבותינו בעלי התוס' הא האי תל שוה למרפסת ובני עליה יורדין למרפסת דרך סולמות וניחא להו משום דבני מרפסת לא אסרי להאי תל אבני חצר אלא מפני תשמיש הדיורין שבעליות דמרפסת וחצר רשות א' הן ותשמיש הדיורין משום שלשול הוא דסולם הא לא אסר דתורת מחיצה עליו וכן אמר הריטב"א ולא ידענא נהי דסולם לא אסר דתורת מחיצה עליו להקל הא בני חצר מ"מ אסירי דלדידהו בזריקה דל סולם מהכא ושלשול דבני עליה אסר עלי' ובני עליה שרו דלדידהו סולם תורת פתח עליו להקל והוי להו תשמישו בנחת וכדאמרינן בריש חלין דסולם מעט בכותל שבין ב' חצרות והו"ל לזה ולזה בזריקה וה"נ לזה בשלשול ולזה בזריקה לרב סולם מעט לזה שהשלשול אלא כהך לישנא דהריטב"א דהכא עילתא פסיקתא נקט אע"ג דמרפסת לא מקפא כולה והאי תל בהאי גיסא דליכא מרפסת דקמשתמשי בי' בני עליה בשלשול דרך עליה דאי לא תימא הכי לשמואל מי ניחא הא לבני עליה שלשול וזריקת אויר הוא דהא מיפלגא כדי רוחב המרפסת וכמופלגת דמיא אלא בתל העומד מן הצד:

דף פ"ד:

בני עליה. הא דקא ס"ד בני עליה מדקתני סיפא פחות כן לחצר סתמא לחצר ושריא:

ומאי קרי לה מרפסת פי' ומאי קרי לה אנשי מרפסת הא לא דיירי במרפסת ומשני דקא סלקי במרפסת א"נ מרפסת קא קשיא לי' דלישנא דדריסה היא כדכתב ושארא ברגליה רפסה ותרפוס נהרותם וכיון דלא דיירי מאי דריסה איכא דקא סלקי בה:

לזה בפתח ולזה בפתח פירש"י דסתם מרפסת לא גביהא טובא דקשיא לי' ולוקמא בכותל תשעה עשר כדאוקמינן מתניתא דזיז מיהא אכתי תיקשי לוקמא לרב נמי בבני עלי' ובכותל תשעה עשר ולדעתן התם תנא הא פרושי קמפרש למלתי' דתנא רישא אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים ואנשי עלי' ביו"ד העליונים ועלה קתני כיצד ממילא שמעת לי' מאי למעלה מיו"ד בתוך יו"ד העליונים ומאי למטה בתוך יו"ד התחתונים ואיכא טפי מיו"ד מזיז לעלי' אלא דמביני וביני קא קשיא לי' ומוקים בכותל י"ט דליכא ביני וביני אבל מתניתין דסתם תנא למילתי' מאי פסקא דכל שגבוה יו"ד בפחות מיו"ד למרפסת ופחות מיכן בדאיכא יו"ד למרפסת:

ה"נ מסתברא מדקתני סיפא. ואקשי רבנן דתוס' הו"ל לדיוקי מפחות מיכן לחצר דחולית הבור ולדעתן אי מהתם אימא לשמואל נמי בבור מלאה פירות טבולין כי היכי דתיתי פחות מכאן לחצר לחצר לח דה ושריא ואנן דלא אותבינן אלא לרב דלרב לא מתוקמא אלא בכה"ג אבל לשמואל אי לחצר אף לחצר בבור מים נמי אתיא ותו כיון דשמעינן דסיפא דמופלגת אף לחצר אימא רישא דידה דתולית הבור נמי אף לחצר אבל לדיוקי מינה דלשמואל אף לחצר מנא לן להכי דייק ממופלגת דלא מיתוקמא אפי' לשמואל אלא אף לחצר:

אמאי רשותא דתרוי' הוא תרגמא הריטב"א אליבא דרש"י אע"ג דלשמואל מאי מרפסת בני עלי' והו"ל לחצר בזריקה לחודה ולעלי' בשלשול וזריקת הפלגה ולחצר בנחת ולמרפסת בקשה היא ואימא לחצר שריא מ"מ כיון דשלשול לשמואל לגבי זריקת גובה נחת הוא השתא דאיכא שלשול וזריקת הפלגה שוים לזריקת גובה שלחצר. ע"כ. לרש"י זריקת אויר ניחא תשמישתי' מזריקת גובה והני תרתי כזריקת גובה ולרב דאוקים לדרים במרפסת לא תיקשי מופלגת נמי למרפסת ליהוי דלמרפסת זריקת אויר ולחצר זריקת גובה רב דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין אלמא כיון דנפיק מתורת פתח תו לא שאני לי' בין