גאון יעקב עירובין שלט

לרבה דחצר מ"מ אסורה דאנשי מרפסת אסרי עלה וכולה מתני' משום מרפסת קתני לה וסיפא דקתני פחות מיכן לחצר לשמואל נמי אף לחצר ושניהן אסורין ואנן דאמרינן בשמעתין לשמואל לחצר מותר לרב נחמן דקיי"ל כוותי' הוא דאמרינן. ואבע"א רבה פליג נמי אדרב נחמן בהא דא"ר נחמן אמר שמואל אם יש דקה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת משום דמרפסת שייכא טפי לחצר מב' חצרות זו לפנים מזו וקסבר רבה דמרפסת וחצר כב' חצירות זו לפנים מזו דמיא וכיון דעירבה המרפסת הו"ל רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת:

ולמאי דשנינן מעיקרא קשיא פחות מיכן מרפסת אמאי אסורה לימא כיון דחצר מ"מ אסורה דאנשי מרפסת הא אסרי עלי' וכמאן דלא עירבה דמי דעירובן לאו כלום הוא הא סלוקי קא מסתלקא מהאי תל או עמוד וכולה למרפסת הוא מידי דהוי אגזוטראות דשלהי פירקין דכי עבוד תחתונה אמרינן סלוקי קא מסלקא אשבתא מעליונה. ה"נ מעילא מסתלקא בשבתא. ומדלא אמרינן הכי ש"מ בפחות מיכן ודרום במרפסת דכ"ע דשניהן אסורין ואפי' לרב נחמן דקיי"ל כוותי' אפי' עירבה המרפסת לעצמה וחצר לא עירבה לעצמה דבלאו מרפסת אסורה מ"מ אסרה אבני מרפסת. ולא אמרינן איסתלקא מיני':

ואיכא למימר שאני לא עירבה לר' נחמן דאיהי קא מחלקא נפשה אבל התם לרבה מאי אית לה למיעבד א"נ לא עירבה לר' נחמן לאו מרפסת גרמא לה אבל לרבה סוף סוף מרפסת גרמה לה. א"נ אימא כשינוייא בתרא דרבה פליג נמי בהא אדר' נחמן וליכא למישמע מינה. ואיכא למישמע מהא דאתמר ב' חצירות וחורבה א' ביניהן דכל גגות בשלהי שמעתא דר"ש אומר א' גגות כו' דא"ר הונא ניתנין אותה לזה שלא עירבה אבל לשעירבה לא דלמא אתי לאפוקי מאני דהתם לחורבה ונימא כיון דהאי לא עירבה ולחי לה מאני דבתים דאפי' לחצר דידה אסירא מסתלקא מחורבה וליתן להאי דעירבה ולישתרי אפי' במאני דבתים ה"נ אע"ג דלא עירבה חצר לא מסתלקא. וצריך תירוץ:

ששכחו ולא עירבו אמר הרז"ה אפי' שכחו ולא עירבו כלל ולא ידענא אי לא עירבו כלל בני מרפסת גופי' או בני חצר גופי' הא אוסרין זה על זה:

הא דאמרינן בכולהי שמעתין דזריקה קשה משלשל לא איתבררא לן שפיר מאן דקאי בחצר ותל גבוה יו"ד הא מן ידי' לא גביה וכדאמרינן בריש שבת עמוד ט' בר"ה ורבים מכתפין עליו הו"ל רה"ר ואמר רבא בגומא לא דהו"ל תשמיש ע"י הדחק. והכא נמי כי נקיט לי' בידי' תו לא גביה אלא פורתא אבל שלשול כולהי יו"ד בעי שלשולי'. והר' יונתן אסברא לן שטורח להם להגביה כלי כבד על גבי העמוד עד כאן דאפי' עד מקום היד קשה להגביהה וכן פירש"י בשמעתין גבי גג הסמוך לרה"ר דתשמישתה דחצר בכלים כבדים:

גמרא היינו חלון שבין ב' חצירות פירשה הריטב"א הא פשיטא לן ולא איצטריך לפרושי כדלא איצטריך תנא לפרושי כו' וגבי כותל שגבוה יו"ד שנראה כחולא רשות לעצמו איצטריך כו' אבל גבי חלון לא איצטריך אלא שמערבין א' ופשיטא דאסרי כו' ע"כ והיינו חריץ שבין חצירות דקאמר נמי דלא פריש לה תנא דדמיא לכותל ומשום דאי שרי הו"ל למיתני:

היינו חלון כו'. הא דרש"י לא ידענא אי מכותל שמעינן מאי היינו חלון ותו התם הא לזה בזריקה ולזה בזריקה הוא. והא דאמר מדרב דימי התם כי אית בי' ד' עב ד' אינו משום דאסרי אהדדי הוא דאסיר משום דהוי כרמלית הוא דאסיר וכדאמר מר בריש חלון: