גאון יעקב עירובין לד

דקא נסיב מיני' י"ג אמה ושליש מי איתמר התם אלא הכא באורך ורוחב רה"ר תניא מילתא וכדאמר הרשב"א (עבודת הקודש שער ב' א') ויש מי שהורה שכל שאורך המבוי מפולש לאורך רה"ר בין שהמבוי רחב י"ו אמה בין שאינו רחב הוי רה"ר ומבוי המפולש לרה"ר כיצד כגון שאורך המבוי מפולש לרוחב רה"ר ודברי טעם הם ואמר (שער ג' א') מבואות הרחבין י"ו אמה אע"פ שמקצתן מתקצרין ואין בו י"ו אמה ה"ה רה"ר שאי אפשר לרה"ר להתלקט במלקט לפיכך מבואות המפולשין לר"ה ארכן לאורך רה"ר אע"פ שאין ברחבן י"ו אמה הוי הדין ר"ה גמורה ולא קמיפלג רבינו מידי בין י"ג אמה ושליש או פחות מיכן. וכן הא דסתמי הרא"ש וברי' ולא פירשו באורך רה"ר אבל מפולש לרוחב לא כדפרישו רבנן דתוספו' והריטב"א אליבא דהר"י נמי לישני' קשיא והרב המגיד אייתי דהרשב"א ודהר"י ואמר עלה ואינה מוכרחת בגמרא:

ואצרכוה דלתות ש"מ מדנהרדעי לר"נ בר יצחק דאמר כוותי' דר' הונא מסתברא מהא דמבוי עקום דאמר רב תורתו כמפולש אלמא פירצת מבוי מצידו בד'. ולא שאני לי' לר"נ בר יצחק בין מבוי עקום למבוי שנפרץ מצידו השתא לחנניא דאמר מבוי מפולש צריך דלת לא תימא דוקא מפולש זה כנגד זה ובמלואו אלא אפי' מבוי שנפרץ מצידו בד' אפי' צוה"פ לא מהני ובעינן דלת להכשירו ואדרבה הא חמירא ממבוי עקום דמבוי עקום איפרץ למבוי דפתוח לרה"ר והאי איפרץ לרשות הרבים להדיא ואף ע"ג דלפירצה הא מהניא צוה"פ כגון יתר מעשר ואפי' פרוץ מרובה אמרינן דמהניא מבוי שהכשירו בלחי או בקורה חמיר דחשו רבנן אפי' לפירצה דמצידו לדלמא שבקי ועשאוהו כמפולש זה כנגד זה ולחנני' צריך דלת והשתא להר"מ מרוטנבורק דאמר הלכת' כר' הונא דרנב"י קאי כוותי' אי תימא הלכת' כחנני' כדאמרן מבוי שנפרץ בצידו בד' צריך דלת ואי תימא דרנב"י אידחייא דשאני מבוי עקום דקא בקעי בה רבים אית לן למימר דר' הונא מודי בהא לר' חנן בר רבא דמבוי עקום שאני ואיהו פירצת מבוי מצידו לאו ממבוי עקום גמר ומודי דלא חמירא האי פירצה מפירצת יתר מיו"ד ואפי' לחנניא מהני בי' צוה"פ וכדמשמע מדברי הריטב"א התם כדאמרן התם. ואפי' תימא התם הלכ' כרב הונא במבוי שנפרץ מצידו מהניא צוה"פ. מיהא למאן דאית לי' התם דבמבוי שנפרץ מצידו איכא דבקעי בה רבים והרשב"א דאמר התם אם אין דעת הבעלים לגדור הפירצה ואין מונעין את הרבים משם הוי בקעי בה רבים ורבינו הוא דאמר כחנניא דבמפולש צריך דלת. והכא אמרינן לחנניא במבוי עקום צריך דלת ובקעי בה רבים הא שוה למבוי עקום השתא מבוי שנפרץ מצידו ובקעי בה רבים צריך דלת. ומשום היכא דקא בקעי בה רבים לא גרע ממפולש זה כנגד זה. אבל להריא"פ והרמב"ם אפי' לחנניא לא צריך דלת אלא במפולש ובמבוי עקום דבקעי בי' רבים אבל מבוי שנפרץ מצידו סגי בצוה"פ וכדפרישן התם אליבי':

כאן קודם בת קול כו' וה"ק לעולם הלכה כב"ה שכן יצתה בת קול. וקודם בת קול הי' הרוצה לעשות כו' ונ"מ לתרי תנאי דעלמא דלא לעבוד כקולי דמר וכקולי דמר או כחומרא דבי תרי:

דף ז:

הא דאמר רש"י דאי בלא איפרצה רחבה כנגדו פשיטא דהא לית בה דיורין והלכתא כרבינא לקולא קשיא וכי משום דהלכתא כרבינא דשרי פשיטא הא איכא ר' אחא דאסיר וקמ"ל ר' יהודה דלא כר' אחא אלא הכא דכ"ע דשרי כדכתיב בגיליון תוס' א"נ ידע אביי דר' יוסף בדאיפרץ רחבה כנגדו:

א"נ לאביי ור' יוסף מיפשיט פשיטא להו דרחבה שרי ולא צריכא למימר' דר' יהודה משום דנפרצה כנגדו קמ"ל א"נ מדר' יוסף גופי' שמיע לי' מדא"ר יוסה ל"ש אלא