גאון יעקב עירובין שלח

שליש ביצה ומלתי' דמהר"י אדרבינא נמי דקאמר שליש של ציפורי מלגיו יתירה על שליש מדברית מלבר לא ידענא למאי קתני לה בשלמא שליש על מחצה קמ"ל שליש דהאי יתירה על מחצה דהאי שליש ביצה אלא שליש מלגיו דהאי על שליש מלבר דהאי דלא דמיין אהדדי האי מלגיו האי מלבר למאי קתני לה:

ב:

שהן ו' של ירושלמית פירש"י דהכא שפיר ופרש"י דפ"ק דשבת גבי י"ח דבר לא ידענא דכי אוספו מנין בצים הוא דאוספי כדאמרן דירושלמי קע"ג דציפורי ר"ז אבל בשעורא דביצה לא אוספי אלא רבי הוא דאוסיף ועוד על כל ביצה:

איידי דקתני כיצד משתתפין במבוי וכמה הוא שיעורו תנא נמי כיצד משתתפין בתחומין וכמה הוא שיעורו והדר למלתי' קמייתא דקתני הלכתי דב' חצירות קתני אנשי חצר ואנשי מרפסת:

מתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' פירש"י ולא אסרי בני מרפסת אבני חצר דסולם תורת פתח ותורת מחיצה עלי' ולרבה דאמר גבי עיר של רבים בפ' כיצד מעברין דסולם תורת פתח עליו. תיקשי מתני' ור' נחמן נמי דאמר תורת פתח ותורת מחיצה עליו מאי קמ"ל תנינא מדקתני שכחו ולא עירבו הא אי בעו לערובי בהדי הדדי מצי מערבי ש"מ תורת פתח ומדלא אסרי אהדדי ש"מ תורת מחיצה עליו הא לא קשיא רב נחמן טעמא דמתני' אתא לאשמעינן אלא לרבה קשיא וכ"ת הכא א"נ תורת פתח עליו לא אסרי בני מרפסת אחצר כיון דערבו לעצמן הו"ל רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת שלא במקומה כרבנן דר"ע דשלהי הדר אלא הא דא"ר נחמן אמר שמואל ומייתי לה התם בכיצד מעברין אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו פירש"י שעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן אם יש לפניהם דקה אינה אוסרות ואם לאו אוסרות ואוקימנא במגופפת עד עשר אמות דהו"ל פתח אלמא היכא דהוי פתחא אוסרות. לאו כדאמר התם הריטב"א אע"ג דבב' חצירות זו לפנים מזו רגל המותרת אינה אוסרות הכא מרפסת מישך שייכי טפי לחצר מב' חצרות. ולאפוקי מהא דאמר הריטב"א הכא דרש"י דאמר משום דסולם תורת מחיצה עלי' לא נצרכא אלא לאוקמה אפי' לר' עקיבא אבל לרבנן תיפק לך דרגל המותרת אינה אוסרת ומדר' יונתן דאמר טעמא דמתניי' משום רגל המותרת וכן הרז"ה תמה על רש"י ואנו תמיהין על רבינו א"ה קשיא הא דרב נחמן אמר שמואל ושמואל גמי האמר ומייתי לה בשלהי הדר לעולם אין אסורין עד שיהו ב' בפנימית וא' בחיצונה כרבנן דר"ע ואפי' לרבוותאי דפרישו לדרבא דאמר פעמים מבטלין בשמעתא דביטול רשות מחצר לחצר בהדר ואוקמוה דשמואל כר' עקיבא הנ"מ לענין שכח א' מן החיצונה דערב מרגילה ולא מצית אמרה לתקוני שתפתיך אבל לענין רגל המותרת שמואל כרבנן כדפרישו התם ולרבוותאי דאמרי משום רגל המותרת דחקינן להא דר' נחמן אמר שמואל בעירבו בני חצר לעצמן ובני מרפסת לא עירבו מ"מ לרש"י קשיא ולהה"מ דאמר היכא דלזה תשמישו בנחת ולזה בקשה לזה שבנחת אפי' מביתו מותר ולזה שבקשה אפי' כלים ששבתו בחצר אסור איכא לאוקמה למתני' לרבה בכלים ששבתו בחצר וכלים ששבתו בבתים אנשי החצר מ"מ אסורין דאנשי מרפסת אסרו עלי' והכי קתני כל שגבוה יו"ד למרפסת ואנשי מרפסת אפי' מבתים מותרין ואנשי החצר אפי' כלים ששבתו בחצר אסורין משום דהו"ל למרפסת בנחת ולחצר בקשה פחות מכאן לחצר ומותרין בכלים ששבתו בחצר ואנשי מרפסת אפי' כלים ששבתו במרפסת אסורין דהו"ל לחצר בנחת ולמרפסת בקשה. ולרב דמוקי אף לחצר מוקים למתני' בכלי בתים דכלי חצר שניהן מותרין מיהא הא דהה"מ קשיא כדאמרינן בריש חלון ודחיקא נמי לאוקמה לחצר אכלים שבחצר הלכך איתחזיא