גאון יעקב עירובין שלה

אחד לפי מזונו אלא הנך דבסעודה בינונית משערינן להו קבעי וכמה ור"מ ור"י ל"ש חולה וזקן ול"ש כל אדם קאמרי כדאמר הריטב"א ובחולה וזקן כל אחד מזונו ובשאר כל אדם שיעור בינוני דחול או דשבת וכן רבה ורב יוסף בכל אדם נמי קיימי ומדרבה ורב יוסף ס"ל כר"מ ור' יודא ורב ורב אדא מפרשי למלתי' אמר הר"י בעל התוס' הלכתא כוותי' דר"מ וחציה לבית המנוגע לא קאי אר"מ ור"י וכדתניא חצי פרס ב' בצים דברי ר' יודא ומודי בהא לר' שמעון ובפרק חלון בההיא די"ח גרוגרת מייתי למלתי' בתוס' וכולהי רבוותאי דס"ל הלכתא אי כר' יוחנן בר ברוקא אי כר"ש קסברי רב יודא אמר רב ורב אדא בר אהבא אליבא דר"מ קאמרי בכל אדם ולהו לא ס"ל ורבה ורב יוסף אחולה וזקן דתניא בהו כפי מזונן ומייתי לה בריש בכל מערבין והיינו דתנן יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם תרגימנא אחולה וזקן קאמרו אינהו מזונן דחול כר' מאיר משערי והיינו דאמר רש"י אם בא לשערו בעצמו בחולה וזקן דאי בכל אדם אתער בהו שיעורא והיינו דאמר (הרשב"א שם סי' ט"ו) כל אדם ורעבתן כדי ה' בצים ושליש וחולה וזקן לפי מה שהוא אדם להקל משיעור זה כדי מזונו לחול כו' שבחול מזונו מועט וכן אמר הרב בעל הטורים והרא"ש דאמר ר"מ ור"י אחולה וזקן לא ידענא א"ה האי וכמה מזון ב' סעודות אליבא דמאן והר"ש פירשה במתני' דכלים דר"מ ור"י וכולהי תנאי פליגי את"ק דאמר הכל לפי מה שהוא אדם ול"ש חולה וזקן ל"ש שאר כל אדם שיעור בינוני מדקפריש הכא שיעורא וע"כ כהר"י ס"ל ורבה ורב יוסף ל"ש חולה וזקן ל"ש בכל אדם ס"ל כר"מ דהא לר"מ לא שאני חולה וזקן מכל אדם והרמב"מ אמר שיעור ב' סעודות כששה בצים כר' יוחנן בן ברוקא ולא מפליג בין חולה וזקן לשאר כל אדם וכן הריא"פ לא אייתי לה קסבר משום דהא דתנן הכל לפי מה שהוא אדם אוקימנא בריש בכל מערבין כסומכוס אבל לרבנן חולה וזקן נמי כסעודה בינונית של כל אדם וכדפרישו התם בתוס' מיהא הא דרבה ורב יוסף קשיא וחזינן אנן קסברי הריא"פ והרמב"מ כי היכי דאיכא טובא דאית בהו ב' סעודות ושיעורי' לא דמיין אהדדי כדאתמר בריש בכל מערבין קב תפוחין וחצי קב חטין וקב שעורים וקב וחצי כוסמין כשות מלא היד יין ב' רביעית חומץ רביעית בצים שנים והכא או ששה או ה' ושליש וכל הנהו דחשיב התם ה"נ הוה קים להו לרבה ורב יוסף טובא מילי דלא דמין שיעורי' אהדדי בשתי סעודות ור"י בן ברוקא ור"ש דקבעי שיעורא בפת קמיירי כדקתני ככר. ור"מ ור"י קמיירי בין בפת בין בשאר מילי וקאמר רב יודא אליבי' דר"מ אפת תרתי ריפתא אכרייתא ורב יוסף קבעי מיני' דרב יוסף ברי' דרבה אפי' לר"ש ולריב"ב אבוך כמאן ס"ל בשאר מילי לבר מפת ובעינן לשעורי שתי סעודות דידהו היכי משערינן אי כדי מזונו בחול כר"מ אי כר"י א"ל כרבי מאיר ואינהו הוא דידעי לשעורי אבל אנן לית לן אלא בהנך דאתמר איתא והיכא דלא אתמר סמכינן או אדר"ש או ארריב"ב. ואע"ג דבירושלמי קא מתרגם ואזיל טעמא דר' מאיר ור' יודא בפת לאו דוקא ה"ה בשאר מילי היינו טעמי' דהא ע"ת בכל מערבין חוץ ממים ומלח ונקיט פת דומיא דריב"ב ור"ש דנקטי פת וכ"ת א"ה היינו דא"ר יוסף רווחא לבסומי שכיח ופירש"י במתני' לר"מ דבשבת אכיל טפי משום דבסים תבשילי' כי איכא למימר הכי במילתא אחריתי דתלינן שיעורא דב' סעודות דילי' בשיעורא דמאכלי' דבשבת אמרי' תבשילי' דשבת בסים לי' ואכיל טובא כגון למיתלי שיעורא דב' סעודות דפת בשיעורא דתבשילי' דשבת אמרי' תבשילי' דשבת בסים לי' אבל בהנך מילי' גופי' היכא דלא שוו שיעורי' ומשערינן כמה אכיל אינש מיני' דהאי לב' סעודות מה לי חול מ"ל שבת האי אוכל גופי' כי היכי דבסים לי' בשבת בסים לי' בחול תריץ מידי הוא טעמא אלא להרמב"ם והרמב"מ הוא דאמר לאיה