גאון יעקב עירובין שלג

הכי ולדידהו יוצא בעירוב אביו ביותר מבן שש דאביו מערב עלי' בע"כ ודרב אידי מסייע להו לקמאי דאמר עירב לי' אביו לצפון ואמי' לדרום יוצא בעירוב אמי' דאפי' בר שש בצוותא דאמי' ניחא לי' אלמא אפי' בר שש בתר אמי' כרוך טפי מבתר אבוה ולא מיבעיא בר חמש ולדידי' דאפי' ליתא לאבוה אינו יוצא בר חמש בעירוב אמי' בלא זיכוי בעירוב אבוה דלא כרוך כ"כ לא מיבעיא דלא נפיק בלא זיכוי ואידחיא מלתי' בהא דכי ליתי' לאבוה אפי' בר שש נפיק בעירוב אמי' בלא זיכוי. אבל בהא דכי איתי' לאבוה דבעירוב אמי' לא נפיק בלא זיכוי לימא דבעירוב אבוה נפיק בלא זיכוי דלאבוה כרוך טפי מאן לימא לן למיפלג אדרב אידי:

הרשב"א והרא"ש אמרי הלכתא כהאי שינויא ודרב אסי נמי בדליתי' לאבוה בן שש וכי איתי' לאבוה במתא בן ארבע וחמש. והריא"פ והרמב"מ לא אייתוה אלא לדרב אסי דקטן בן שש יוצא בעירוב אמו אע"ג דלא עירבה עלי' והא דליתי' לאבוה ודאיתי' ועד בן ה' לא אייתוה אלמא קסברי אע"ג דאיתי' לאבוהי בן שש יוצא בעירוב אמו ודרב אסי פליגי אדר' ינאי ור"ל וקסבר רב אסי בן שש נמי אין צריך לאמו הוא והלכתא כוותי' דרב אסי. וצריך תירוץ מנא להו הא ומתחזיא דלא מתנו אלא עד עד ועד בכלל ותו לא מידי ולא מתנו להא דלימא תהוי תיובתא דר' ינאי ור"ל ולא פירוקי' דהא דקאמר וכמה כבר ד' כבר ה' לאו ר' ינאי ור"ל אמרי לה אלא מאן דאותב תיובתא הוא דקאמר דמסתבר לי' דאינו קורא אמא אמא הוא כבר ד' וכבר ה' א"נ רב אידי גופי' וחברוהי הוא דאותבי דהכי מסתבר להו והדר קאמר תלמודא תיובתא דרב אידי אלא רב אסי בלא זיכוי קאמר וכי הא מתניתא ועד ועד בכלל ובר מש נמי קרי אימא אימא קרינן בי' דצריך לאמו הוא וכן אמר הרמב"ם לענין סוכה והר"י קארו תהי היכי יליף סוכה מעירוב ותהינן אנן עלי' מאי תהיא הא גבי עירוב תניא צריך לאמו יוצא שאין צריך לאמו אינו יוצא וגבי סוכה נמי תנן שאין צריך לאמו חייב בסוכה מכלל דתרויהו בצריך לאמו תליא וכל דלא צריך לאמו בסוכה חייב בעירוב אינו יוצא וכל דצריך לאמו בסוכה פטור בעירוב יוצא ואנן הוא דשקלינן וטרינן ה"ד צריך ולרב אסי דאמר בן שש בעירוב יוצא דהוה צריך לאמו בסוכה נמי פטור:

מערב אדם ע"י בנו ובתו הקטנים ואפי' אינם סמוכין על שולחנו. אמר הרא"ש כדי לחנכם במצות ולדידי' עירובי חצרות אינו מערב עליהן בעל כרחן אי משום זכות ליכא הא מילתא אי משום חינוך במצות הא עירובי חצרות מערבין אפי' לדבר הרשות ואת"ל התם נמי איכא קצת מצוה כדאמר הריטב"א גבי עשאו לאילן סולם בפ' חלון. (כנראה יחסר כאן) בחצר שבין ב' מבואות להרמב"ם אינו מערב בעל כרחו ובקטן וסמוך על שולחנו מסתברא דבכ"מ מערבין בע"כ דכעבדו ושפחתו הכנענים דמי:

איבעיא לן בכל הני דמערבין עלי' בע"כ צריך זיכוי ע"י אחר או לא. ובעבדו ושפחתו הכנענים מסתברא דלא צריך דיד עבד קני לי' רבי' וכן בקטן וסמוך על שולחנו ובקטן ואינו סמוך מסתברא כיון דצריך עירוב צריך זיכוי ע"י אחר:

אבל אינו מערב כו' אמר הרשב"א (עבודת הקודש שער ה' סי' כ"ב) אם עירב עליהן יכולין למחות בין קודם שחשכה בין לאחר שחשכה ובלבד אם מיחו לאחר שחשכה כשהודיעוהו מיד ומדברי רבינו נלמד שאם לא מיחו לאחר שחשכה מיד כשהודיעוהו אפי' מיחו לאחר מיכן יוצאין בעירובו מאי טעמא דכיון דהודיעוהו ולא מיחו קנו ושוב אין יכולין למחות ולא מיבעיא הודיעוהו מבע"י ולא מיחו עד שחשכה ולא אמרינן תיגלי מלתא למפרע דמעקרא לא הוה ניחא להו.