גאון יעקב עירובין שלא

רוח ומסתברא דאפי' לכתחילה אמר דחי רב יוסף מעירב ברגל נמי אמר אפי' דיעבד נמי לא ואי רב יוסף בנותן את עירובו אמר לכתחילה בעירב ברגל מהי תיתי דלא וכן אמר אליבי' הרב בעל ב"י. וכן אמר ה"ר יונתן דאפי' לכתחילה מערב ברגל אפי' לדבר הרשות ולא תיקשי לבה"ג ולהרשב"א אדפריך לרב יוסף מאי קמ"ל תנינא לימא אי ממתניתין הוה אמינא לכתחילה בעינן בית אבל או משתה קמ"ל רב יוסף דאפי' דיעבד נמי לא אי הא אתא לאשמעינן פרושי קמפרש לה אלא לאו ל"ש בין לכתחילה לדיעבד אי בעינן דבר מצוה דיעבד נמי לא ואי לא בעינן אפי' לכתחילה נמי ואנן קשיא לן להרשב"א ולה"ר יונתן דאמרי ברגל הואיל ועיקר עירוב הוא אפי' לדבר הרשות נמי השתא לר' מאיר דאמר עיקר עירוב בפת בנותן את עירובו אפי' לדבר הרשות נמי אלא מתניתין דתנן בית האבל או בית המשתה תנן סתמא דלא כר"מ. ותו נותן עירובו בבה"ק דריש בכל מערבין דקא מהדר ר"י ורבנן במאי קמיפלגי לימא סתם מתניתין ר' מאיר ובר פלוגתי' דר' יודא הוא ואזדו לטעמי' ר"מ דאמר עיקר עירוב בפת מערבין לדבר הרשות ואסור לקנות בית באיסורי הנאה ר"י דאמר עיקר עירוב ברגל ובנותן את עירובו אין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות נתנו הא לאו קשיא לרב חסדא דאמר דכ"ע עיקר עירוב ברגל קא מהדר לאוקמא פלוגתי' בבה"ק. ואע"ג דהלכתא כוותי' דרב נחמן מ"מ קא מהדר דלא תיהוי מתני' תיובתי' דרב חסדא מ"מ קשיא ובעינן מומר מודו ה"ר יונתן והרשב"א בנותן עירובו אפי' לר"מ דאמר עיקר עירוב בפת לדבר מצוה אין לדבר הרשות לא וכי קאמרי במערב ברגל לר' יודא הואיל ושובת שם ביתו היא. מ"מ קשיא הא מנא להו הא לר"מ פת עדיפא מרגל ורגל גריעא לי' מפת לר"י דסבר ברגל לא שרו רבנן אלא לעני אבל עשיר לא. ואלו פת לר' יודא בין לעני בין לעשיר. אימא לר' יודא נמי אע"ג דאמר רגל עדיפא לא עדיפא מפת לר' מאיר הלכך מסתברא ל"ש נותן את עירובו ל"ש מערב ברגליו אין מערבין אלא לדבר מצוה וכולהי פירקין דע"ת לדבר מצוה עסקינן:

מלישנא דרש"י דייקו אפי' עירב לדבר מצוה אסור לצאת לדבר הרשות ואיכא דשרו וכן אמר הרב בעל הטורים ומיהו לאחר שעירב לדבר מצוה יכול לילך אף לדבר הרשות ולמאן דאסר הכא בעירב לדבר הרשות ס"ל כבה"ג והרשב"א דלא הוי עירוב דהכא לא גרע מדיעבד ולמאן דשרי הכא מיבעיא לן עירב לדבר מצוה לדידי' וזיכה לאחרים לדבר הרשות מהו. התם דקני עירוב משום דבר מצוה מכי קני ממילא אשתרי לכל צרכי' אבל הכא אימא לדידי' קני לחברי' לא קני. או דלמא מגו דקני לדידי' קני נמי לחברי'. ואת"ל קני שפיר קטן יוצא בעירוב אמו ולא צריכא לשינויי דרבותינו בעלי התוס' אלא כיון דדעתה עלי' כדאמר רש"י ולדידה לדבר מצוה הוא:

הודיעוהו ולא הודיעוהו. פירש רש"י הודיעוהו אע"פ שלא נתרצה מבע"י ונתרצה משחשיכה מאי לא נתרצה דאמר רש"י דשתיק ולא גמר בלבו אבל אמר לא ניחא לי א"נ גמר בלבו מבע"י שלא לסמוך על העירוב אע"ג דנתרצה משתחשך כיון דמבעוד יום לא הוה ניחא לי' אוקמה אחזקה דבה"ש נמי לא ניחא לי' והשתא הוא דאתרני וכן אמר הרב בעל הטורים אע"פ שלא גמר בלבו לסמוך עליו מבע"י כו':

קטן בן שש כו' פירש"י דדעתה עלי' וכמאן דזיכתה לו דמי ואע"ג דליכא מזון שתי סעודות לקטן דכגופה דמי ותניא נמי הכי בתוספתא פ"ו קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאין צריך לאמו מערבין עליו שתי סעודות בעירובי תחומין אלמא היכא דיוצא בעירוב אמו לא צריך שתי סעודות והשתא דאמרת כגופה