גאון יעקב עירובין שכט

בפלוגתא להרשב"א והראב"ד קנה להרמב"ם לא קנה ובעירובי תחומין בחנווני וחמר זכה לי לא קנה בבעה"ב אע"פ שאמר זכה לי או בחנווני ואמר ערב לי קנה ובכלי מ"מ קונה מיד ואתקפתא דהרא"ש כיון דיהיב לי' מעה גלי דעתי' דניחא לי' וזכות הוא לו וליטעמיך הא דאוקים רב שמואל בר יצחק למתני' דד' פרקים בשזיכה לו ע"י אחר בשאר ימות השנה דחוב הוא לו אין חבין אלא בפניו ואמאי לימא כיון דיהיב לי' דינר גלי אדעתי' דניחא לי' וזכות הוא לו וכ"ת אדעתי' דליקני לא יהיב לי' דכי מת פסיד לי' בד' פרקים נמי נימא הכי אלא חוב הוא לו להוציא הוצאות כדארש"י אלא לאו בכל חוב אין חבין שלא בפניו אלא כי היכי דאמר לי' ה"נ ל"ש וטעמא דמילתא איתחזיא משום דא"ל מאן שוייך שליח בחובאי למישקל מינאי זכותא דהוה לי בגואי דמצינא למיהדר ובטולי חובא דשוית עלאי אלא היכא דא"ל מעיקרא למיעבד הכי שליח שויי' א"נ משום דבהאי מעה ודינר דיהיב לי' לא סמכא דעתי' כדארש"י ובשמעתין הא דאמר רב בעה"ב פירשה הריטב"א הואיל ואין עשוי למכור כי א"ל זכה לי אין דעתו שימכור לו אלא שיערב לו ושלוחי' שויי' כאלו א"ל ערב לי וזכה לי ע"י אחר דבערב לי לחוד לא סגי כל כמה דלא קני לי' דהא ק"ל בכולהי עירובין צריך לזכות וכן בחנווני וא"ל ערב לי שלוחי' שויי' לכל מאי דצריך לתקוני בעירוב והוה כא"ל ערב לי וזכה לי וכן פי' הראב"ד ע"כ והיינו דרבותינו בעלי התוספות וכדפרישן:

ואליבא דרש"י מתרגמינן קסבר רש"י מדלא לישתמיט תנא למיתנא ומודין בשאר כל אדם שאם זיכה לו ע"י אחר או לקח לו מן השוק דהא ר"א ורבנן בלא זיכוי ע"י אחר קמיפלגי דר"א סבר דמעה קני לי' בלא זיכוי דעשאוה כד' פרקים ורבנן סברי לא קני לי' וקאמר ומודים לר"א משמע ועוד הא קתני ומודים שזכו לו מעותיו מעותיו הוא דזכי לי' ולא אחר שזיכה ע"י ורבנן נמי קאמרי לא זכו לו מעותיו ובזיכה לו ע"י אחר או לקח לו מן השוק לא קמיירי ור' יודא עלה קאי וקאמר בעירובי חצרות זכו לו מעותיו ואפי' בלא זיכוי ושמואל נמי קאמר אמר ערב לי שליח שוי' וקני ולא קאמר אם זיכהו ע"י אחר מכלל דכולה שמעתין בלא זיכוי ואפי' בלא זיכוי בהדי דקא מערב עלי' קא קני מי לא אמר רב ע"ח א"צ לזכות ושמואל אמר ע"ת א"צ לזכות דבהדי דמערב עלי' קא זכו ורב נחמן נמי דאמר נקיטינן כולהי צריך לזכות ע"כ לא פליגי אלא בעלמא אבל הכא דיהיב מעה וד"ת מעות קונות נהי דרבנן פליגי עלי' דר"א דהכא נמי אמרי רבנן דמעות לא קני כי מערב נמי בהדי מעות מודי דקני ולא צריך לזכות. וקא מיפלגי ר"א ורבנן בחנווני וא"ל זכה לי דר"ח סבר עשאוהו כד' פרקים וקנו מעותיו וכי קני האי מעה לאו דידי' הוא ואינן לא בעינן דעתו דהא לשם עירוב קנו לו מידי דהוה אכלי דאמר שמואל דכ"ע דקני ורבנן סברי ה"נ עד דמערב עלי' לא קני לי' מעה ואכתי מעה דידי' היא וכי מערב שלא מדעתו הוא דמערב דאיהו למיזכי לי' במעה הוא דשוי' שליח אבל לערובי עלי' לא שוי' שלוחי' וכיון דמעה אכתי דנותן הוא בעינן דעתו ולא מני לערובי במעותיו שלא מדעתו ואע"ג דכי יהיב ני' למיזכי לי' במעה היינו לערובי עלי' מדלא בעינן דעתי' בכלי דזכי לי' אין לך קני' בחוב אלא מאי דאמר לי' וכדאמרן אלי בא דרבוותאי וכיון דבהא קני' דאמר לי' לא קני לא מצי למישקל מעותיו בקני' אחריתי דלא אמר לי' ובקני' דמעה נמי לא סמכא דעתי' כדאמר רש"י דלא סמכא דעתי' בהאי קני' עד דא"ל ערב לי דסמכא דעתי' דשליח שוי' ועושה שליחותו והא דאמר רש"י אפי' זיכה לו הא לא מכוון לזכותו במתנת חנם וכו' ה"ה נתכוון לזכותו ואפי' זיכה לו ע"י אחר לא מהני כי היכי דזיכה ע"י עירוב לא מהני שלא לדעתו אלא קושטא קאמר דהכא ליכא זיכוי כלל דמזכה נמי למיזכי לי' במעה הוא דאיכוין וכדאמר הריטב"א אליבא דרש"י דלאו דוקא אלא קושטא קאמר ומודים בשאר כל אדם דאי