גאון יעקב עירובין שכח

עירוב ובעה"ב דלא מוכר הוא כי א"ל זכה לי דעתי' למיעבד לי' כדין עירוב והכי עביד והרמב"ם אמר נותן מעה לבעה"ב שיקח לו פת ויערב לו בה עירובי תחומין אבל אם נתן לחנווני וא"ל זכה לי במעה זו אינו עירוב ואם אמר לו ערב עלי ה"ז לוקח בה פת וכו' ולדידי' לא חנוני חנוני דוקא ולא בעה"ב בעה"ב דוקא אלא כל שזוכה לו במעה אינו קונה וכל שלוקח לו מן השוק קונה וקתני חנוני דסתמא חנוני המוכר אורחי' למיזכי במעה וסתם בעה"ב לא מזבין אלא לוקח לו מן השוק וכי אמר זכה לי ואיהו קא מזכי לי' במעה לחנוני קאמר וכי אמר לקח לי ואיהו לוקח לו לבעה"ב אמר והיינו ומודין בשאר כל אדם באמר לקח לי וקמ"ל שמואל בחנוני נמי אמר ערב לי היינו לקח לי שליח שוי' וקני וקשיא האי שאר כל אדם והאי אמר ערב לי ומודין בלוקח לו מן השוק מיבעי לי' ל"ש חנוני ל"ש כל אדם ותו תרתי דשמואל ל"ל היינו ערב לי היינו בעה"ב ובפירושיו על המשנה פירשה גזירה שמא יפשע החנוני ולא יזכה לו ע"י אחר וכו' והשתא בחנוני כי אמר זכה לי אע"ג דלקח מן השוק לא קנה כיון דלא אמר לי' בהדיא גזירה שמא יפשע מימר אמר מעות קונות ואם אמר ערב לי כיון דא"ל ערב ערב לי כמאן דאמר בהדיא לקח לי דמי ושליח שויי' חזקה שליח עושה שליחותו ולא פשע ושאר כל אדם כיון דאין דרכו למכור זכה לי כאומר לקח לי דמי ולא פשע ואכתי קשיא מ"ש עירובי תחומין ומ"ש עירובי חצרות ותו האי שאין מערבין לאדם אלא מדעתו הא הכא משום דלמא לא מערב הוא אלא הרמב"ם כרבותינו בעלי התוס' ור"א ורבנן פליגי ר"א סבר מעות קונות לו מיד שעשאוהו כד' פרקים ורבנן סברי אין קונות ואפי' זיכה לו ע"י אחר או לקח לו מן השוק כיון דהני קניני לא א"ל הו"ל שלא מדעתו ומודים בשאר כל אדם בזיכה ע"י אחר או לקח לו מן השוק כיון שאין דרכו למכור כאמר לו דמי והו"ל מדעתו וכן בחנוני וא"ל ערב לי וזיכה ע"י אחר או לקח לו מן השוק הו"ל נמי כאומר לו ומדעתו הוא וקתני שאין מערבין לו אלא מדעתו הלכך בחנוני אפי' זיכה או לקח לא מהני ואתא ר"י ואמר במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות בחנוני נמי זיכה או לקח מהני והיינו דאמר הרמב"ם בעירובי תחומין נותן מעה לבעה"ב שיקח לו פת דמדעתו הוא אבל נתן לחנוני וא"ל זכה לי אינו עירוב לא בזכיה דמעות אינן קונות ואפי' לקח מן השוק נמי לא דשלא מדעתו הוא ואם א"ל ערב לי ה"ז לוקח דמדעתו הוא אבל בעירובי חצרות אפי' בחנוני וא"ל זכה לי והוא הלך ולקח לו מן השוק קנה הואיל ומערבין לו שלא מדעתו ואף הרשב"א ס"ל כוותי' דאמר (עבודת הקודש שער ד' סי' ז') נתן מעה לחנוני וא"ל אם באו שכני לקנות ממך כו' הילך מעה וזכה לי אע"פ שהמעות אין קונות כיון שהעירוב זכות הוא לו אם זוכה לו חנוני זה פת ע"י אחר קנה לו עירוב עד כאן טעמא דזכות הוא לו כר' יודא ור"י נמי בע"י אחר קאמר הא לאו הכי אפי' זיכה ע"י אחר נמי לא ואמר וכל שכן כשאמ' ערב לי וכו' וכל שכן בנותן מעה לבעה"ב וכו' שהרי הוא כאומר לו זכה לי ע"י אחר ע"כ אלמא בכולן ע"י אחר בעינן והיינו דהרמב"ם אלא דהרמב"ם אמר לקח לו מן השוק והרשב"א אמר זיכה לו ע"י אחר והיא היא לבר מכלי דאמר הרשב"א אפי' לא זיכה ע"י אחר שכלי קונה לו ומדערב לי ובעה"ב דשמעתין בע"י אחר מכלל דזכה לי בחנוני בתחומין למר ובעירובי חצרות למר אפי' ע"י נמי לא והרמב"ם הוא הדין דהומ"ל בעירובי חצירות ובחצר שבין ב' מבואות דאיהו הא אמר בי' אין מערבין אלא מדעת אלא לישנא דר' יודא קנקיט ואתי דקתני בד"א בעירובי תחומין והרשב"א אמר וכן הדין בשיתופי מבואות בין בחצר שבין ב' מבואות כו' ולטעמי' אזיל כדאייתינן מילתי' בנתוספו עליהן ואף הריטב"א ס"ל כוותי' וכן אמר בשמעתין אדשמואל משמי' דהראב"ד והשתא היכא דלא זיכה ע"י אחר לא קנה עירוב דק"ל כרבנן דה"נ אין מעות קונות וכי זיכה ע"י אחר או לקח לו מז השוק בעירובי חצרות מ"מ אנה דח"ל כר' יודא ובחצר שבין ב' מבואות תליא