גאון יעקב עירובין שכז

הא דאמור בתוס' דס"ד דדימוע כיון דחזי הכי לכהן כו' איכא למימר סד"א חלתה דכי לא ניטל לא חזי לעירוב כדתנן אבל לא בטבל תקינו מתקן לעירובי' דימוע דחזי לעירוב כדתנן לישראל בתרומה הואיל וחזי לכהן לאו תקינא דעירובי' הוא ואיכא איבה והרא"ש והרשב"א (עה"ק שער ד' סי' ד') דאמרי תרוי' אפי' כולהי ככרי דלאו טבולי ולא מדומעי נמי כי ניטל שיעור חלה מיני' מערבין בהו והיינו דקאמר כדי והריטב"א אמר הכי משמי' דרבותינו בעלי התוס' וקא קשיא לי' א"ה כדי דימועה ל"ל השתא אחד ממ"ח כשיעורא דחלה מערבין אחד ממאה מיבעיא ודחיק לאוקמא מאי דימוע תרומה עצמה דהוא אחד מחמשים וכיון דשיעורי' קריבי' וחד שמא נקטינהו ולדעתין הא לא קשיא מידי מהו דתימא אחד ממ"ח דשיעורא דחלה דשכיחא הוא מימר אמרי שלימה הואי ותקנה ואפריש חלתה מינה כדאמרי הרא"ש והרשב"א אבל א' ממאה דלחלה לא חזיא ובדימוע דלא שכיחא אימא לא תלו ואיכא איבה קמ"ל א"נ קמ"ל אפי' כדי חלתה וכדי דימוע תרתי א"נ כיון דאי דמוקמת לה במדומע איצטריך משום דחזי לכהנים אי מוקמת לה נמי בכולהי ככרי איצטריך דלא תימא אפי' מדומע ממש נמי לא ולא מיבעיא שאר ככרי דבמאי דתלי:

הא בחלת נחתום כו' ודאי בעה"ב דיהיב כדי חלת נחתום לא עביד ולא מידי אלא מוקמינן להא דר"י בין שאול בנחתום המערב וברייתא בבעה"ב המערב דכדי חלתה אין מערבין בה וקשיא א"ה האי חלת נחתום וחלת בעה"ב הא בנחתום הא בבעה"ב מיבעי לי' אלא אידי ואידי בנחתום דבבע"ה אפי' כדי חלת' מערבין דהכי תקינו וכי קתני אין מערבין בנחתום הנוטל כדי חלת בעה"ב וצ"ת:

ההיא דשאר מינים הויא לא של עדשים היה אלא של שאר מינין חוץ מאורז ועדשים וחמשת מיני דגן א"נ שהיו שאר מינין חוץ מאלו מעורבין בעדשים והני מיני פסלי ל"ש לחודי' ול"ש כי מערבי בהדי חד מהנך וכן אמר הרשב"א (שם) מערבין בפת של ה' מינין וכן בפת אורז ובפת עדשים ובלבד שלא ההא מעורבת עם שאר מינין כדוחן ואורז ופולין ופת דוחן כו' ושאר מיני קיטניות אין מערבין בהן והיינו דאמר רש"י מינין הרבה הי' מעורבין בה ממינין הפסולין לעירוב הי' מעורבין בעדשים אבל אורז ועדשים וה' מיני דגן אפילו עשה פת מכולן מערבין בו:

ירושלמי בהדר אמתני' דהאחין אמר ר' אחייא ב"ר זעירא מערבין בחצי ככר ותנינן אפי' מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה פתר לה כשהיו שנים שותפין בו ש"מ מירושלמי שנים מערבין בככר אחד שלם:

מתני' וחכמים אומרים כי' לרש"י משום דלא מכוון לזכות ומעות אין קונות ואתקיף הרא"ש מה לי מדעתו ומ"ל שלא מדעתו א"א הרא"ש הכא בלא זיכוי ומאי שאין מערבין ואין מערבין אלא מדעתו ואכתי קשיא תרצת שאין מערבין ומודים בשאר כל אדם ואמר שמואל אפי' בחנוני אמר ערב לי שליח שווי' וקני במאי מיתרצת לה כי שווי' שליח מאי הויא סוף סוף כיון דלא מיכוון לזכות במאי קני וברי' הרב בעל הטורים מתרגם מלתי' משום דהו"ל כאלו אמר שיזכה לו כמו לאחרים הואיל ואמר לו לערב בענין שיועיל וקאמר בא' מחמשה דרכים הללו קנה או שאמר לבעה"ב זכה לי או שאמר לחנווני ערב לי או שזיכה ע"י אחר או שהלך וקנה לחם מן השוק או שנתן לו כלי וכן קבע להלכה הרב בעל ש"ע ולא ידענא בעה"ב או חנווני וא"ל ערב לי כי הוי כמאן דאמר שזכה סוף סוף חנווני סבר דמעות קונות והאי קנין מועיל ולא מכוון לזכות וכי מכוון הזוכה והמזכה לא מכוון מי קני ואיכא למידחק דכי א"ל זכה לי חנווני נמי כי היכי דא"ל הכי בדין וכי א"ל ערב לי דכדין עירוב משמע חנווני נמי כדא"ל הכי עביד דיזכה עביד