גאון יעקב עירובין שכו

ואח"כ מחלוקת ומאי מסני לאפוקי מדר"י הו"ל לשנויי מודי ר"י בתחומין ושיתופין אלא כדשני הריטב"א דלאו קושיא היא אלא אסוקי מלתא בעלמא ולרבנן דתוספות צריכין למימר לרבה אע"ג דסתם ואח"כ מחלוקת היא מ"מ הלכתא כהאי סתמא דאיכא עוד סתמא אחרינא דתנן כל האוכלין מצטרפין כו' וכמזון שתי סעודות לעירוב ומייתי לה בריש בכל מערבין ורבה גופי' אמר עלה אפי' למחצה ולשליש ולרביע וכולהו תנאי דהתם דאמרי דבכל מילי מערבין וכן אמרי כולהי אמוראי דהתם מיהא קשיא לן לרבה ר' ישוע דלא ככולהי תנאי דהתם והריטב"א אתקיף לה מאי דוחקא דרבה ב"ב חנה לאוקמא דבכל מערבין בכל פת בין פרוסה בין שלימה ובכל משתתפין בכל דבר חוץ ממים ומלח לוקמא כרבה ובכל ובכל בחדא גוונא ור' ישוע לא פליג אלא אחצרות ופריק לה כיון דממעטינן פלוגתי' דלא פליגי אלא בחצרות ניחא לן למעוטי נמי דלא פליגי בחצרות אלא בשלימה ופרוסה ומסיים בה וזה דוחק ואנן הא מתרגמינן לה ברווחא וכדאמרו דאי איתא ר' ישוע פירושי קמפרש לה ואדרש"י אקשי הריטב"א חדא דהאי בכל ובכל לאו בחדא גוונא ועוד דכולהי תנויי מתני בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ופירשה הריטב"א דר"א אכולהי עירובי קאמר מערבין בכל ואפי' חצרות וכי פריך תנינא אמשתתפין פריך דבההיא אפי' ר"י מודי והואיל ואיכא למיטעי בדר"י לא הו"ל למיתני' ופריך רבה הא נמי לאפוקי מדר"י דאפי' בשיתופי מבוי פליג ומתני לה הכא לסדורי לה סתם ואח"כ מחלוקת והלכה כר"י ואותבי' אביי דתניא דר"י מודי בשיתופי מבואות א"א רבה ב"ב חנה כו' אע"ג דמודי ר"י דבכל משתתפין מ"מ אם באו להשתתף בפת צריך שלימה משום איבה ור"א פליג דלא חייש לא לאיבה דחצרות ולא לדמבואות והשתא להריטב"א הלכתא אע"ג דמשתתפין בכל אם נשתתפו בפת צריך שלימה וכן אמר הרשב"א דהכא נמי איכא למיחש לאיבה והוסיף עליו הרב בעל המאור ואמר ומדקא תנינן במתני' בכל משתתפין לאפוקי מדר"י דאמר שלימה כו' אלמא אפי' בשיתופי מבואות לר"י צריך שיהא שלם ולא פרוס מאיזה מין שיהיה בין מפת בין משאר מינין אבל בע"ח בעינן ככר שלם וכו' ולא פי' הרי"פ כל הצורך ולדידי' אפי' נשתתפו בשאר מינין שלמין בעינן ולדברי רש"י דאמר אלאפוקי מדר"י דע"ח דבעי פת משום איבה ומדלא בעינן פת בשיתופין מכלל דלא חשו לאיבה דחצרות ואפי' נשתתפו בפת נמי אפי' פרוסה מיהא בהדר פירש"י דעירובי חצרות דבעי פת משום בית דירה וכן אמרי כולהי רבנן אימא בשיתופין נמי איכא איבה. והריא"פ מדלא פירשה ש"מ לא ס"ל וכן הרמב"ם ובעל הטורים לא אצרכי בשיתופין מידי ומדקאמר הרי"פ וסוגיין כר' ישוע דאמר אין מערבין עירובי חצרות אלא בפת אלמא קסבר לר"א אפי' ע"ח מערבין בכל ולא ידענא היכי מתרגם לשמעתין אי כרש"י או כרבנן דתוס' ר"א לא פליג אלא אשלימה אבל פת מודי דבעינן בע"ח ואי כהריטב"א בשיתופין לימא דאי בפת בעינן שלימין והרמב"ם בפירושיו על המשנה פירשה דפליגי ר"א ור"י בע"ח אי מערבין בפרוסה או בשלימה והיינו כרש"י או כרבנן דתוס' והא דבכל מערבין לא דמי לבכל משתתפין איכא למיפרך דפסיקא לי' דע"ח בפת וליכא מאן דפליג כדתניא מערבין בחצרות בפת ושיתופי מבואות לא בעי פת וקתני בהאי בכל ובהאי בכל כל חד כדיני' ע"ח דבפת בכל פת אפי' בפרוסה ושיתופי מבואות דלא בעי פת בכל דבר מערבין חוץ ממים ומלח:

לישנא אחרינא דרש"י דמתני לאפוקי מדר' מאיר לא ידענא הי ר' מאיר דהא דתניא מערבין בחצרות בפת דכ"ע היא ור"מ ורבנן לא פליגי אלא דר"מ סבר מערבין ומשתתפין ורבנן סברי או מערבין כו' וכדאמרינן התם מאי לאו או מערבין בחצרות בפת או משתתפין ביין א"ר גידל ה"ק או מערבין בפת או משתתפין בפת אלמא מערבין ודאי בפת: