גאון יעקב עירובין שכד

משקין דחרובין ומועטין שוין אלא חמר משמי' דרבותיו משקין כדי ב"ס סגיא אפי' לאלף וביין ב' רביעיות וכל מועטין נוטלין לכל א' כשיעור הוצאת שבת כל זמן שלא יעלו לב' סעודות וכו' וחומץ דלהוצאת שבת הוא רביעית וברביעית ב"ס לעולם שיעורו ברביעית בין לאחד בין למאה ע"כ והא דחמר מועטין נוטלין לכל א' כשיעור הוצאת שבת לא אשכחן אלא בחלב דלהוצאה תנן כדי גמיאה אבל שאר משקין דלהוצאת שבת תליא במצניעין אותו לשתות ולסוך והאי שיעורא ודאי בעירובין לאו כלום הוא דעירובין באכילה תליא מילתא דהוי אכילה דחשיבא ולית לן למימר במשקין אלא אפי' א' רביעית בעינן כדאשכחן בהוצאת שבת היכא דתליא בחשיבותה דשתי' ברביעית והוא דלית בהו כדי ב"ס והיכא דאית בי' שיעורא דב"ס אפילו במה שדרכו לטבל בו ב"ס אפי' לאלף סגיא דלא גרע מאוכלין וכן אמר הרמב"ם ביין חי ב' רביעיות לכולן ומבושל וחומץ ומוריס כדי לאכול בו ב"ס ובשכר ב' רביעיות וכולהי משקין דלא אתמר בהו כמה ב' סעודות חזינן אי חזיא לב' סעודות או לטבל בי ב' סעודות אע"ג דלית בי' רביעית בין לאחד בין למאה הכי שיעורא ואי אית בי' טפי מרביעית למועטין רביעית לכל חד סגיין והיכא דליכא למיקם עלה רביעית לכ"א:

שתי סעודות הויין י"ח גרוגרות תהי בה ר"ת ואסיק ר"י דלית הלכתא כר' יוחנן בן ברוקא ור"ש ופליגא דכולהי רבוותאי וחזינן אנן דהא הני ב' סעודות לאו מלתא דפסיקא הוא דהא ר"מ ור"י מר סבר מזונו לחול ומ"ס מזונו לשבת וזה וזה מכוונין להקל ור"י בן ברוקא סבר ו' בצים ור"ש סבר ה' בצים ושליש ובעלמא סבר ר"ש תמניא בין הוא וחלין שיעור סעודה אחת לבית המנוגע דאמר רחמנא שוהה שיעור אכילה ובעירובין להקל שתי ידות מככר כדאמר רש"י בכיצד משתתפין ואשכחן קרא דעיסת מדבר הוי עומר לגולגולת דהו"ל מ"ג בצים וחומש לב' סעודות ותניא האוכל כמדה זו ה"ז בריא ומבורך ה"נ הנך ב"ס לאו בכולהי דוכתי דמיין אהדדי ובעירובי תחומין דאחמור בי' רבנן ב"ס לכל חד אקילו גבי' בהא דב"ס לכל חד למר לכל חד מזונו לחול להקל ולמר לשבת להקל ולמר בשתי ידות להקל ולמר ככר של רובע הקב היינו קולא דידי' ובעירובי חצרות קביל שמואל הואיל ואקילו בי' רבנן דבמועטין כגרוגרת סגי ובמרובין אפי' מאה מזון ב"ס לכולם אחמו' בי' רבנן ואצריכו בי' היכא דהוון טפי מי"ח אינשי בעי לכולהי ב"ס גדולות די"ח גרוגרת ואיכא למימ' משום דהיו רובע הקב של ציפורי בועודיות של רבי דסאה הויא רי"ז בצים והויא לקב תלתא ושית בעין ושישית ביעא ורובע ט' בעין ועוד חדא מכ"ד בביעא והיינו י"ח גרוגרת לכל ביעא תרי גרוגרת נכי פורתא כדדייק ר"ת דכל ביעא תרי זתים וגרוגרת נפיש פורתא מזית א"נ משום דהו"ל ככר דר"ש דאמר בבית המנוגע דאמר רחמנא שוהה כשיעור סעודה א' הוא ד' בצים וכן כולהי פרס דכל דוכתי חצי ככר של ח' בצים דהוה ב"ס אלא בעירובי תחומין הקילו ובעירובי חצירות אוקמוה אדינא ובעי תמניא בעים ובטומאת אוכלין קי"ל כרבנן דאמרי כמוה בלא קליפתה כדתניא ומייתי לה בריש כיצד משתתפין והיינו דאמרינן בסדר יומא בטומאת אוכלין דכתיב אשר יאכל אוכל הנאכל בבת אחת ואין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת היינו בלא קליפתה והשתא ביצה בלא קליפתה היינו ב' זתים והאי ככר דאית בי' תמניא בעים בקליפתי' אימא אית בהו י"ח גרוגרת ואפי' תימא דבציר פורתא בעירובי חצרות דלמועטין כגרוגרת משערינן במרובין נמי כגרוגרת משערינן בכמה דקריב להאי ככר והשתא אפי' תימא בע"ת כר"י בן ברוקא או כר"ש בע"ח במרובין בעינן י"ח גרוגרת:

מתני' ככר כאיסר והוא שלם פירש"י ובלבד שיהא ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד וכן אמר הראב"ד וכן אמר הרשב"א וה"ר