גאון יעקב עירובין שכ

נמי לא מערבא בע"כ. והרמב"מ מפרש הא דאסר דאמר אינו משתף ומיחה אין שיתופה שיתוף והא דשמואל בשלא מיחה ולהרמב"מ הא דשמואל בחצר שבין ב' מבואות דאי בחצר ומבוי א' מאי אריא אשתו כ"ע נמי דהאמר שמואל הלכה כר' יודא והא דרמי דשמואל אדשמואל איכא למימר בהא כהרשב"א ס"ל דאשתו ובני מבוי שוין ולדידי' ברגיל נמי מערבת בע"כ:

נמצינו למדין חמש מחלוקת בדבר בשלא מיחה ד"ה אשתו מערבה שלא מדעתו אפי' בחצר שבין שני מבואות אלא לזכות לאחרים אמרו שאינה מזכה שלא מדעתו ואם מוחה לרש"י ולרבותינו בעלי התוס' ולה"ר מרדכי ולהרשב"א אם אינו אוסר אין מערבין בע"כ בין אשתו בין אחרים אע"פ שרגיל להשתתף ולערב ואם אוסר לרבותינו בעלי התוס' בין רגיל להשתתף בין שאינו רגיל אשתו מערבת בע"כ אבל לא אחרים לה"ר מרדכי משמי' דקצת רבוותאי ברגיל להשתתף ואוסר בני מבוי נוטלין שיתופו בע"כ אפי' שלא מדעת אשתו ובאינו רגיל ואוסר צריך דעת אשתו ולהרשב"א בין רגיל להשתתף בין שאינו רגיל יש לאשתו בביתו היא מערבת בע"כ אינה בביתו בני מבוי נכנסין ונוטלין בע"כ. ולהרא"ש רגיל להשתתף ואינו אוסר אוסר ואינו רגיל להשתתף אשתו מערבת בע"כ אבל לא אחרים אינו רגיל ואינו אוסר אין מערבין אלא לדעתו ולהרמב"מ בין אוסר בין אינו אוסר אין מערבין בע"כ אלא ברגיל להשתתף בני מבוי נוטלין בע"כ ואיכא למימר ה"ה אשתו ומסתברא דברגיל ואוסר קאמר מדמסייע לשמואל מכופין אותו לעשות לחי וקורה למבוי והא שמואל בדלא מחי קאמר אבל מחי לא אלא אהא דבני מבוי קאי דאמר נוטלין ממנו בע"כ והתם אע"ג דלא רגיל כרגיל דהכא דמי והתם משום דאסר הוא ועוד מדאמר ואחד מבני מבוי שאינו רוצה להשתתף כלל כופין אותו להשתתף והא הכא דלא רגיל ואי לא אסר כופין אמאי ופירשוה ברגיל בני מבוי יורדין לנכסיו ונוטלין בע"כ ובאינו רגיל ב"ד כופין אותו:

הא דאמר שמואל נוטלין בע"כ ואמר שמואל המקפיד על עירובו אינו עירוב בעינא למיפרקי' וכן הא דר' יודא ורבנן דלא תיקשי אדשמואל:

ב:

אבל קורה לא. איכא למימר הכא דמדרבנן אפי' היכא דבעי שיעורא לא אמרינן מכתת שיעורא והיינו טעמא דלחי והיינו טעמא דסולם וקורה שאני דבעינן רחבה ובריאה כדי לקבל אריח דמחזי כמאן דאזמני' למיהב עלי' אריח ואשירה כיון דאסירא למיהב עלי' אריח דבונה בנין באשירה כתותי מכתת שיעורי'. א"נ לחי וסולם לא בעי קביעות דלחי אפי' מרוח חיים מהני וסולם כי לא ניטל בשבת סגי אבל קורה שיעורא דידי' משום דלקבולי אריח הוא ומחזי כמאן דקבעא לה הכא ואשירה הא אסור למיקבע לה דלשריפה קאי ומכתת שיעורי':

קשיא לן לר"נ ב"ר יצחק דאמר סולם של אשירה פלוגתא דר"י ורבנן ולרבנן אסורה דהו"ל קינה בית באיסורי הנאה לחי וקורה נמי קונה בית באיסורי הנאה וניחא לן התם לערב אחד בעינן פתחא לאשתמושי בי' ואע"ג דלא משתמש בי' כיון דלגבי עירוב קרי לי' פתחא לאשתמושי בי' הו"ל קונה פתח באיסורי הנאה הכא האי לחי וקורה לאשתמושי מאי אהני לי' למישרי איסורא הוא דמהניא לא הו"ל קונה בית באיסורי הנאה. א"נ התם פתחא בעינן הו"ל קונה פתח הכא הכירא בעלמא הוא ואפי' למ"ד לחי משום מחיצה לא הו"ל עושה מחיצה באיסורי הנאה אע"ג דהויא מחיצה איהו בהאי מחיצה לא מתהני דא"נ לא הוי מחיצה הוי שרי משום הכירא כי היכי דשרי בקורה דמשום הכירא הוא ולמאן דמוקים פלוגתי' דפ"ק דלהשתמש תחת הקורה דמאן דאסר משום דסבר קורה משום מחיצה וריש לקיש הא מהנך דאסרי הוא ולא מיבעיא לחי ולא מישתרי במבוי אלא במחיצה מפרק