גאון יעקב עירובין לב

ואי ס"ד דלת כמחיצה גמורה אכתי דלא כחנניא דאי כחנניא האמר לב"ש במבוי מפולש דלת מכאן ודלת מכאן ואלו במבוי סתום תנן בש"א לחי וקורה והא מפולש נמי כי אית בי' דלת מכאן הו"ל סתום ודלת שני' ל"ל תיסגי לי' בלחי וקורה מכאן אלא לאו דלת לאו כסתום במחיצה גמורה הוא ומודי הריא"פ בזמן שהיא נעולה דאפי' בדלת אחת לאו רה"ר היא דרה"ר בג' מחיצות ליכא למאן דאמר ואע"ג דעבידא דפתחי לה כל כמה דלא פתחי לה מחיצה גמורה היא. ואפי' כלי בהמה ואפי' גמל תניא דהוי מחיצה ומייתי לה בפירקין אמתנית' דשיירה שחנתה בבקעה וכן מחיצות בני אדם כעובדא דנחמי' דמי שהוציאוהו ואע"ג דמיד אזלי להו:

אלא בזמן שהיא פתוחה הויא רה"ר ואשכחן כה"ג בתוספתא דתניא (פ' ז') מודים חכמים לר' יהודה במעשה גינוסר שזה פותח דלת קרפיפו וסותם רה"ר וזה פותח דלת קרפיפו וסותם רה"ר שמערבין ונושאין ונותנין באמצע החזירו פתחים למקומן חזרו לאיסורן מיהא הא קשיא דכולהי אמוראי דשמעתין ועובדא דר' מתנא ור' ענן כולהי דלא כהלכתא:

דאי במבוי מפולש בצוה"פ סגי ואי ברה"ר נעולות בעינן והרמב"ם אמר במבוי מפולש כהריא"פ דבצוה"פ סגי וברה"ר גמורה אמר דלתות מכאן ודלתות מכאן ואין צריך לנעול הדלתות בלילה אבל צריך שיהי' ראויות להנעל. תרגמא הה"מ אליבי' דהיינו דשקלו וטרו אמוראי לחנניא אליבא דב"ה משום דנ"מ לדידן דהכשר רה"ר ואבולי דנהרדעאי דר' ענן ודר' נחמן כאבולי דמחוזא דהוי אבולי רה"ר גמורה והריא"פ דאמר נעולות כר' יוחנן דאי פתוחות רבים מבטלי להו והרמב"ם כר"א ס"ל כרבנן דר' יהודה דאמרי רבים לא מבטלי מחיצתא ואפי' פתוחות כיון דראויות לנעול ש"ד כר' נחמן ולהה"מ הרמב"ם קא מתרגם לקושיין מדר' יוחנן כרש"י דלאו מנעולות הוא דפריך דהא לרבנן דאמרי רבים לא מבטלי מחיצתא לא בעינן נעולות ור' יוחנן כר' יהודה אלא מדלתות מכאן ומכאן הוא דפריך דבהא לא שאני לן בין בקעי בה רבים ללא בקעי וכדפרישן לרש"י והרשב"א בתשבותיו דסליק אדעתי' למימר טעמי' דהרמב"ם דלא אוקמו' למתנית' הכא במבואו' המפולשין לרה"ר אלא מהא דר"י הא לאו מילת' דר"י מתניתא בר"ה כפשטא והרמב"ם דס"ל כר' אלעזר דעושין פסין אפי' ר"ה מיערבא הא מילתא קשיא לן טובא א"ה מאי קושיא מדר' יוחנן דקאי בשיטתי' דר' יהודה לרבנן דהכא לאו משום דמדר' יהודה נשמע לרבנן כדאמרן ובמילת' דרבנן הא לא פליג ר' אלעזר אר"י אלא ר' אלעז' בהא הוא דפליג דר"י ס"ל כר"י ור"א ס"ל כרבנן מיהא בלא"ה דחי לה הרשב"א דהרשב"א אמר (בעבודת הקודש שער ב' א') במבוי מפולש לרה"ר מכאן וכאן הלכתא כחנניא דעושה דלת מכאן ולחי או קורה מכאן ובמפולש לכרמלית מצד אחד או מכאן ומכאן עושה צוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן וטעמי' דמרן משום דכולהי אמוראי לחנניא קא שקלי וטרו אלמא הלכתא כוותי' ואי משום דהלכתא כרב באיסורין אמרינן הלכ' כר' הונא דאמר משמי' דרב הלכה ואין מורין כן וככולהי אמוראי דאמרי צריך דלת ואמרי אין צריך לנעול וכר"נ דאמר ראוי' לנעול:

ואבולי דנהרדעאי מבואות מפולשין הוי דהא אנן לחנניא קיימינן דמבואות איתוקים וכדאמר הרשב"א איזה דלת אמרו דלת הראוי' לנעול וא"צ לנעול ומבוי כנדל בפתוח לכרמלית וכן אמר ר"ח וכן אמר הריטב"א משמי' דר"ת וברה"ר גמורה אומר רבינו (שם ד') עושה לו דלתות ננעלות בלילה ויראה לי שאין צריך דלתות ננעלות מכאן ומכאן אלא כל שיש כאן דלת ננעלת בלילה ולחי או קורה מכאן ה"ז רה"י שאין רה"ר אלא המסור לרבים בכל עת והואיל ויש לזה דלת ננעלת בלילה וחוסמות העוברים שם בלילות אין זו רה"ר והשתא לרשב"א בין מבוי המפולש לרה"ר מכאן ומכאן ובין רה"ר גמורה עושה דלת מכאן ולחי או קורה מכאן אלא שבמבוי אין צריך לנעול וראוי' לנעול מכשירו וברה"ר צריך לנעול בלילה ור' יוחנן אילמלא לא היו כל