גאון יעקב עירובין שיז

לאחריני דבנו ובתו קטנים גריעי מקטן אחר ואע"ג דלר' יוחנן מציאתן לעצמן. ובירושלמי אוקמוה הא דבנו ובתו הקטנים בשאין לתינוק דעת והא דעבדו וספקתו העברים בשיש דעת לתינוק וכבר פרישינן התם ואמרינן דבבלי לא ס"ל הלכך לא קבעי לה הלכתא רבנן קמאי:

הא דאמר הר"י דלאוקימתא דנדרים תרוי' במקבלי פרס כולה מתניתין במקבלי פרס לבר מבנו ובתו דקתני בהדיא הגדולים דהיינו שאינן סמוכין על שולחנו וקטנים דהיינו סמוכין על שולחנו אע"ג דאית להו בית במבוי נמי לא דבן אצל אבי' ודאי לא אסיר כדתנן בהדר האחין כו' ולמאן דאמר בפלוגתא דר"י בן בבא ור"י בן בתירא הלכתא כדברי שניהם להקל ול"ש נשים ל"ש עבדים לא אסרי נמי איכא לאוקמא כההיא דנדרים ובנתן לה מעות או במספקה במעשה ידי' וכדאוקמי אליבא דר"י בן בתירא ועבדים דגופן קנוי לי' אפי' בכה"ג לא אסרי א"נ אפי' היכא דלא זיין להו כלל לא אסרי הואיל וגופן קני לי' כדאמר הרב בעל ב"י ורבותינו בעלי התוס' לא קשיא להו אלא לר"י בן בתירא דאוסר בעבדים אפי' במקבלי פרס ומבנו ובתו קטנים לא קשיא ותדע דהרא"ש לא אקשי אלא מעבדים וכן אמר ה"ר מרדכי ולמאן דשרי לא נוקמה במקבלת פרס דא"כ כו' אלא במקבלת מעות לקנות לעצמה מזונות א"נ במספקת ממעשה ידי' והרב בעל ב"י תרגמא אליבא דהרב בעל הטורים השתא דאמרת ההיא דנדרים לר"י בן בבא ל"ש מעות ומספקא לה מעשה ידי' ל"ש מקבלה פרס לריב"ב בדאית לה בית אסרא וזכיא ולדידן דאית לן כדברי שניהם להקל לית לן ההיא אוקימתא דנדרים ואע"ג דאית לה בית במבוי לא זכיא כיון דלא אסרא דכולא מקבלא פרס הויא אלא באינה ניזונת משלו כלל הוא דזכיא אע"ג דלית לה בית כדאמרי רבנן דתוס' והרא"ש דלא הוי ידה כיד בעלה ואשתו ובנו ובתו כי הדדי נינהי באין סמוכין על שולחנו זכו בלא בית ואפי' בנו קטן וסמוכין לא זכו אפי' בדאית להו בית ואפי' גדולים ועבדים אע"ג דלא זיין להו כלל לא זכו ואע"ג דאית להו בית לא אסרי ובתו בגרה ואינה סמוכה בעינן ועבדו ושפחתו העברים אפי' קטנים וסמוכין זכו ולדידי' או דלית לן כהאי סתמא דר"י בן בבא היא או דאית לן האי סתמא ומוקמינן למתניתין באינה ניזונות משלו. ובנדרים דלא מוקים לה הכי דכחד מהנך תנאי בעי לאוקמא או כר"י בן בתירא או כר"י בן בבא ואי כר"י בן בתירא קשיא עבדים דאפי' במקבלי פרס אוסרין ולא מיבעיא באינם ניזונים משלו דזכו להכי אוקמה כר"י בן בבא ובדאית לה בית והרשב"א (עה"ק שער ד' סי' ד'), אמר ע"י אשתו שאינה סמוכה על שלחנו וכשיש לה בית באותו מבוי מתוך כו' וקשיא לן תרתי הא איהו דאמר (שם סי' ב') כר"י בן בבא וכי אית לה בית אפי' סמוכה על שלחנו נמי והריא"פ והרמב"ם אייתוה למתניתין כדתנן ולא מפלגי בה מידי משום דס"ל לענין עירוב מודי ר' יוחנן דגדול גדול ממש וקטן קטן ממש וכן אמר הריטב"א משמי' דהרמב"נ וכולהי רבוותאי וכן באשתו לא מפלגי בה מידי דס"ל כדאמר הרז"ה דההיא דנדרים אליבא דר"מ דס"ל אין קנין לאשה בלא בעלה ואנן כרבנן קי"ל וכן אמר הר"נ ומזכה ע"י בנו ובתו הגדולים אפי' סמוכין על שלחנו וע"י עבדו ושפחתו העברים אפי' קטנים כדאמר בפרק התקבל וכן אמר הרמב"מ וע"י אשתו אפי' סמוכה אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים אפי' אינן סמוכין ע"ש וקצת קשיא לן א"ה לר' מאיר בנו ובתו איפכא מאשה בנו ובתו סמוכין ע"ש ומקבלי פרס אינם אוסרין כדתנן בהדר האחין כו' וזוכין בעירוב לאחרים מיד אביהן אפי' בלא בית ואשה אוסרת כדאוקימנא ביש לה בית במבוי ובלא בית אינה זוכה בירושלמי אוקמוה למתני' כרשב"א בשם ר"מ דתניא רשב"א אומר בשם ר"מ אשתו פודה לו מעשר שני. ועבד ר"מ יד עבד כיד רבו ולא עבד יד אשה כיד בעלה: