גאון יעקב עירובין שטז

א"צ לנעול והא דרבא נמי משום דהוה דש בי' לטלטל בהיתרא ע"כ. פי' דחצרו של רבא הוה והוה דש בי' לטלטל בלא עירוב ואמר הריטב"א ומסתברא דליתי' ללישנא קמא דאמר או נועל את ביתו כ' דנעילת דלת בלחוד לא מעלה כו' כסוגיין דכולהי פירקין ע"כ. פי' דכולה מכילתין ביטול אמרה והרב בעל כסף משנה תרגמא אליבא דהרמב"מ דלא אצריך נעילת בית בהדי ביטול דס"ל כרבותינו בעלי התוס' א"נ ס"ל כלישנא קמא דהלכה כדברי המיקל בעירוב ואו נועל לביתו דקאמר לאו למימרא שינעול ממש אלא שלא יוציא ויכניס לביתו וזה בכלל מ"ש אבל הוא אסור וקשיא א"ה מאי או ותו הוא אסור ל"ל ותו בפירוקא דקמפרק ה"ק או נועל כו' היכי משמע הא ואנן מסתברא לן דלישנא קמא נמי ודאי לא פליגא אהא דתנינן בכולה מכילתן ביטול וכי קתני או נועל בבית שבין ב' חצרות הוא דקתני משום דהכא כי נועל נועל לגמרי ולא פתח לי' כלל ומסלק נפשי' מהאי ביתא לגמרי ולא גרע מביטול אבל במבטל רשות חצרו דבעי לי' למסגי דרך חצרו ולא מצי נעיל לי' לגמרי וכי עייל ונפיק פתח לי' לא אהניא נעילה ובעי ביטול בהדיא א"נ האי ביתא דלאו עקר תשמישתי' סגי בנעילה חצרו דעקר תשמישתי' ביטולא בעי והשתא דאתית להכי אימא הלכתא כלישנא קמא דמיקל בעירוב והכי משמע בירושלמי דאמרו הכא ר"מ היא דאמר בית הנעול אוסר ש"מ דהא דאסר ר"מ בית הנעול לטעמי' דאמר הלך לעיר אחרת אוסר ולא יהא נעול גדול מהלך דליתי' הא לדידן דלית לן דר"מ בהלך ובדליתי' לא אסר בנעול נמי לית לן דר"מ ולא אסר ואע"ג דמתניתא כלישנא בתרא מפרשי דבעינן תרתי והלכה מיהת כלישנא קמא דמתניתא ר"מ היא ואנן קי"ל כרבנן ומהא שמעינן דנועל לכולה שבת כי היכי דבהלך אי דעתו לחזור בשבת דכ"ע אסיר ה"נ בנעול ולא דמי למבטלין וחוזרין ומבטלין דהתם בטלי' רשותי' בהדיא וכי היכי דלר"מ לא דמי ונועל אוסר ומבטל רשות בעלמא שרי:

שמע מינה ממתניתא היכא דאיכא תקרה אפי' נוטל לתוך קופתו ולא ידעינן הריא"פ והרמב"מ מ"ט אשמיטוה וש"מ כל פחות מג' אמרינן לבוד ואפי' ז' ומשהו סגי וש"מ בית ובו מחיצות שאין מגיעות לתקרה שבין שני חצרות מערבין אחד ואין מערבין שנים וכי עירבו שנים ואימעיט מאתמול. עד דלא מטי לתקרה אע"ג דאית בי' יו"ד אסורין:

מתני' מסתברא הנערים והנערות ונשים המשרתות שלנו אע"ג דסמוכין על שולחנינו ואפי' לר"ת מזכה על ידן שהרי יש להן יד לכל דבר למציאה ולמתנה ולמקח וממכר ועל מנת כן נשכרות אצלינו:

בתוס' ומיהו בתו כו' בבתו לר' יוחנן תרתי בעינן גדולה שהוא בוגרת ואינה סמוכה על שולחנו ועד דהויא בוגרת אפי' נערה קטנה היא הואיל ובידו למסרה למנוול ומוכה שחין וקתני מתני' דהכא ודמציאה בתו הגדולה בוגרת ואינה סמוכה על שולחנו מציאתה לעצמה ומזכה עירוב על ידה ובתו הקטנה דקתני מציאתה לאבי' ובעירוב אינה מזכה על ידה או קטנה ממש כל דלא בגרה ואפי' אינה סמוכה על שולחנו ורישא וסיפא באינה סמוכה או סמוכה על שולחנו דומיא דבנו ואפי' היא בוגרת דכל דסמיך על שולחנו ל"ש בנו ל"ש בתו קטנים קרי להו ורישא וסיפא בבוגרת ואפי' להריא"פ והרמב"מ ורבוותאי דאמרי דבעירוב דכ"ע גדול גדול ממש מ"מ מתניתין דמציאה בהכי מתוקמא:

ולא ע"י בנו ובתו הקטנים למ"ד הכא אפי' לר' יוחנן קטן ממש אע"ג דאקילו בעירוב בשפחה קטנה דזוכה לאחרים כדאמרינן בפ' התקבל מ"מ בבנו ובתו הקטנים אפי' אינן סמוכין על שולחנו לא אקילו ואוקמוהי אדיני' דלא זכי