גאון יעקב עירובין שטו

דהרשב"א אמר מגו דאתקצאי לבה"ש כו' ואפי' לר"ש הכא משום סתירת אוהל הוא דאסור ואיכא ביני' בהמות טובא או רברבי ללישנא קמא דרש"י ולהרא"ש אסו' דבהמות טטמא מאי דלא חיישינן למיפחת דאכלה קלי קלי והכא בהמות נמי טובא אכלי. וללישנא בתרא דרש"י ולהרשב"א דמשום מוקצה למחיצה או סתירת אוהל בהמות מ"מ שרי וכן אי משום מגו דאתקצאי ולהרשב"א האי סתירת אוהל דרבנן דאי דאורייתא אפי' לאוקמי לבהמתי' נמי שרי כי היכי דשרי ע"ג עשבים מיהא א"נ דאורייתא הכא לאו ודאי סתירת אוהל הוא אלא לכי מיפחת הוי סתירת אוהל כדאמרינן בית כי מפחית מינכרא לי' מילתא ואיכא למיחש דלמא ספי לי' בידים ואנן מתרגמינן אליבא דרש"י כי אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה הנ"מ באיסורא דממילא כי הא דכותל שבין ב' חצרות שנפל והי' ג' ומת אחד מהן ועירב דרך הפתח ונסתם הפתח אבל הכא דבידים קא מפחת לי' מעשרה ומשוי איסורא לא אמרינן הואיל והותרה הותרה וצ"ת:

דקאים לה באפה ואזלא ואכלה. פי' ה"ר יונתן לא כדקא ס"ל מעקרא דמתני' מיירי דנקיט לה באפסר וכו' וכן אמר אדר' תנינא מעמיד אדם שאוחזה באפסר כו'. ולדידי' ע"ג מוקצה נמי לא אסר אלא בדנקיט לה באפסר אבל למיקם על גבה שרי. ופליגא דרש"י בשלהי כל כתבי דאמר אבל הוא אינו עומד על העשבים קרוב לה כו'. ש"מ קסבר רש"י אפי' למיקם על גבה אסור:

כיון דאיכא תקרה כו'. פירש"י וללישנא דמוקצה נמי אינו אסור משום מוקצה אלא מיו"ד ולמטה וכו' וכולהי שמעתין בנותן לתוך קופתו מלמעלה מיו"ד דבחצר אסור דלמא מפחת ושקיל לי' מלמטה מיו"ד דמוקצה הוא ומתניתא בבית קשרי מלמעלה מיו"ד כיון דאיכא תקרה מינכרא לי' אי איפחת. וכן צריך אתה לומר להרשב"א דאמר משום סתירת אוהל והא דאוקמה אביי למתניתא בתבן יו"ד לאו מתניתא הוא דקמיירי בהכי אלא בלמעלה מיו"ד קתני זה נותן לתוך קופתו כו' ואביי ה"ק הא דקתני נתמעט מיו"ד שניהן אסורין הא יו"ד שרי בבית י"ג חסר משהו ותבן יו"ד שרי. ורב הונא ברי' דר"י קאמר אפי' תימא בבית יו"ד דסיפא אפי' בבית יו"ד מיתוקמא וכי איכא בתבן ז' ומשהו שרי ואי משום רישא אימא ביו"ד ומשהו ונותן לתוך קופתו מהאי משהו וסיפא קאמר נתמעט משבעה ושני משהויין הא תבן ז' ושני משהויין שרי:

ואף ע"ג דמידליא תקרה טובא קא קשי' לי' האי בית היכי דמי אי בבית נמוך אפי' נתמעט מיו"ד לבוד הוא ואי בבית גבוה. מאי אריא נתמעט מיו"ד אפי' גבוה יו"ד נמי הא אינו מגיע לתקרה ואוקמה אבי' בבית י"ג חסר משהו לא פחות ולא יותר דכי איכא יו"ד מגיע לתקרה ע"י לבוד וכי ליכא יו"ד ליכא לבוד והו"ל מחיצה פחותה מיו"ד ומחיצה שאינה מגעת לתקרה אבל בציר מי"ג חסר משהו אפי' נתמעט מיו"ד מחיצה היא ע"י לבוד וטפי מהכי כי איכא יו"ד נמי מחיצה שאינה מגעת לתקרה היא ואתא ר"ה ברי' דר"י ואמר אפי' תימא בבית יו"ד ומאי נתמעט דנתמעט נמי מלבוד דכי איכא תבן ז' ומשהו שרי ואי נתמעט מהכי אסורין וה"ה בית טפי מיו"ד עד י"ג חסר משהו ונתמעט משיעור לבוד אלא לרבותא קאמר אפ"ת בבית יו"ד דהוי שיעורא דליכא זוטר מינה:

ב ואיבעית אימא לעולם תרתי הא דאמור בתוס' ומיהו אדרבה משמע דלא הוי בעי נעילת דלת וכן אמר ה"ר מרדכי בעובדא דרבא מדלא קאמר לנעול כו'. והרא"ש אמר ופירש רש"י דלא רצה לישב שם בבית החיצון שלא יבוא להוציא כו' ואם לא הי' שם בית פנימי לישב שם משמע שהי' צריך לנעול כו' הלכך יש להחמי' ברש"י והריטב"א אמר כהר"י דכל מבטלי רשות