גאון יעקב עירובין שיב

בפירות טבולין או דאקבנהו לאוצר כתמרי דעסקא דפ"ק דשבת והא דאמור בתוס' הזורק ואפי' אי איירי הכא בטבל שאינו ניטל בשבת מ"מ כיון דניטל מן התורה הזורק לתוכו אמאי פטור הא ליתא מה לי אי מדאורייתא אינו ניטל מה לי אי מדרבנן אינו ניטל סוף סוף בשבת הא לא קא שקיל לי' ולא יהא אלא תבן ואין עתיד לפנותו דליכא אסורא כלל אלא דאיהו לא צריך לי' א"נ היכא דכובדו קובעו דלא שקיל לי מפני כובדי' וכן אמר הרשב"א בריש דיני רשוית בור מלא פירות של טבל ה"ז כמלא עפר וצרורות שא"א לפנותו ואבע"א התם בפירות שאין עתיד לפנותן ולא גריעי מתבן ואין עתיד לפנותו דלגבי שבת אפי' רבנן מודו:

דף ע"ט:

רב אשי לא פליג אדרב הונא ברי' דר"י דבשבת אפי' ארנקי מבטל אינש דהא גבי כותל דלאו למיטיימי' קאי ואמרינן דבר שאינו ניטל בשבת ממעטו אלא קאמר בגוונא דמתני' אפי' בטומאה מבטל ואי הוי טומאה בחריץ טע"ט ומכוסה והוא מלא עפר אפי' סתם עפר בטיל כיין דליטיימי' קאי:

אבל לארכו אפי' כ"ש נמי והוא שאורך הנסר מד"ט ועד עשר אמות דפחות מד"ט לאו כולם וטפי מעשר מערבין אחד ואין מערבין שנים:

והאי נסר אינו ניטל בשבת:

ומדקאמר גזוזטרא עקומה היא ולא קאמר לבוד היא דייק הריטב"א כרש"י דגזוטרא בנתן עלי' נסר ומתני' נמי דיקא כדאמר הריטב"א וקא מתרגם מלתי' והא דתוספתא דאייתי הריטב"א נמי הלכתא היא וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ד' סי' א') אם יש בין גזוזטרא לגזוזטרא ד"ט ונתן מזו לזו נסר ד' מערבין ב' ואם רבו מערבין אחד בד"א בזו כנגד זו אבל אם הי' משוכות זו מזו או זו למעלה מזו אם אין בניהן ג"ט גזוזטרא עקומה היא ומערבין אחד אם יש בניהן ג"ט אפי' נתן עלי' נסר רחב ד' אין מערבין אחד לפי שאין בנסר תורת פתח שאין עושין פתח כיוצא בו הי' בין גזוזטרא לגזוזטרא פחות מד"ט אם הן זו כנגד זו מערבין אחד ואין מערבין ב' היו זה שלא כנגד זה או זו למעלה מזו אם ביניהן ג"ט אין מערבין אחד פחות מכאן מערבין אחד ואע"פ שלא נתן עליהן נסר כלל וכן אמר הרמב"מ כרש"י וכן בספרי טור וש"ע ובספרי הריא"פ והרא"ש ט"ס:

והא דאמר הרמב"ם תבן וקם אין ממעטין עד שיבטל וכן אמר הרב בעל הטורים והרב בעל ש"ע אפי' מלא תבן וקש כ"ז שלא בטלו אין מערבין אחד אלמא קסברי בטלו אין לא בטלו אע"ג דאין עתיד לפנותו לא בטיל ובתוספות כיצד משתתפין בשמעתא (ד' פ"ד) דאנשי חצר ואנשי מרפסת דמוקים בטבלא אמרו עלה ולא דמי לעפר ועתיד לפנותו דלא חייץ כיון דעתיד לפנותו ודאי לא מבטל מחיצה המפסקת בין ב' חצרות אבל למעט גובה יו"ד ולשויי' כפתח למרפסת כיון דאינו ניטל בשבת ממעט אע"ג דעתיד לפנותו ככפה ספל דממעט והא דתוספות דהכא פליגא דאמרו בתבן משום דניטל בשבת ולא כההא דפגה שהטמינה בתבן דהא אמרינן אפי' ארנקי מבטל אינש וכן אמר הרשב"א (שם) בתבן או קש בד"א בראויין למאכל בהמה לפי שמותר לטלטלו בשבת להאכילן לבהמה וכל שמטלטלן בשבת אינו ממעט אבל תבן סרוח שאינו ראוי למאכל בהמ' אין מטלטלין אותו בשב' ממעט מלא אותו עפר וצרורות וכל דבר שאינו מותר לטלטלו בשבת אע"פ שדעתו לפנותו ה"ז מיעוט מלא אותו תבן הראוי למאכל בהמה ובטלו ה"ה כעפר וממעט ואמר בדיני רשויות דבור מלא פירות טבולין כמלא עפר וצרורות הוא ובטלו מחיצותיו אלמא קסברי כל שאינו ניטל בשבת ואפי' עתיד לפנותו ממעט אפי' לבטל מחיצה המפסקת