גאון יעקב עירובין שי

ב:

חקק להשלים כו' הרשב"א והריטב"א פירשוה הי' הסולם קצר ואין בו למעט כל הכותל וחקק בכותל חקק רחב ד' על ד' וכו' אם אין מן החקק ולמעלה עשרה מיעטו לפי שיכול לעלות מן הסולם אל החקק ומן החקק אל כותל חקק בכותל ועשאו כמין סולם צריך לחקק מלא קומת הכותל חקק שלא כנגד חקק שאם לא חקק כך מלא קומת כל הכותל א"א לו לעלות דרך שם אל ראש הכותל שהרי מה שלא נחקק נוגע אל צידו ומעכבו ואני העתקתי לשון הרשב"א ולא ידענא מ"ש מחקק דהתם לראש הכותל ומחקק דהכא לראש הכותל והרמב"מ פירשה לענין פירצה יתר מעשר ודידי' נמי לא ידענא מ"ש דכל פירצה יתר מיו"ד:

עשאו לאשירה סולם לרש"י קא מיבעיא לי' אי' קנית עירוב הנאה מאשירה מיקרי דלמיהוי פיתחא מה לי אי אסור לעלות משום איסור שבת מה לי אי אסור לעלות משום איסור הנאה אידי ואידי אסור לעלות בו אלא הא דאמר רש"י משום איסור הנאה משום דעירובי חצרות לדבר הרשות הוא עי אמרינן קנית עירוב גופי' הנאה מאשירה היא דניחא לי' בהאי אשירה למיהוי לי' פיתחא וכן לרב נחמן בר יצחק טעמא משום הנאה הוא מדתלי בפלוגתא דר"י ורבנן או דלמא בקני' הא לא מתהני מאשירה והא דאסור לעלות בו אריא הוא דרביע עלי' וא"ל רבה אילן מותר דפיתחא הוא וארי' הוא דרביע עלי' ואשירה אסורה משום דמתהני מיני' ואפי' לר"י ורב חסדא סבר דלא הוי הנאה ולמיהוי פתחא אשירה קיל. ולהריטב"א עירובי חצרות נמי דברי מצוה ודרכי שלום הוא כדאמרינן בירושלמי וקמיבעיא לי' אילן דשרי בחול פתחא הוא ובשבת אריא רביע עלי' אשירה דאפי' בחול אסירא לאו פתחא היא או דלמא כיון דאפשר בביטול פתחא היא. והכא באשירה של עכו"ם דאפשר בביטול אבל אשירה דישראל דכ"ע אסורה ודכ"ע דלא הוי הנאה לבר מר"נ ברי"צ דס"ל לרבנן הוי הנאה ולר"י לא הוי הנאה ולהרמב"מ קמיבעיא לי' אילן דשבות בעלמא פתחא הוא אשירה דמדאורייתא אסירה לאו פתחא היא או דלמא ל"ש א"נ להרמב"מ קאמר את"ל אילן לרבי ודאי שרי הכא דאיסור הנאה דאורייתא תיבעי כו' וכדמתרגם ה"ה אליבי' דכר"נ ס"ל:

מתקיף לה רב חסדא כו' וכ"ת אשירה נמי איסו' שבת היכא אזלא איכא למימר לרבה הוא דקא אתקיף לי' דקאמר אילן מותר לד"ה ואפילו לרבנן דרבי משום דפתחא הוא ואשירה אסירא לד"ה ואפילו לרבי ורבי יודא. אדרבה אילן לרבנן דרבי שאיסור שבת גורם לו ניתסר אשירה לרבי דליכא איסור שבת אלא איסור ד"א לא ניתסר וקסבר רב חסדא בהא כר"נ ב"ר יצחק דלרבי לא שאני הכא משום דכולא יומא היא מהתם ובין אילן בין אשירה פלוגתא דרבי ורבנן דמשום איסור ד"א לא בטיל פתחי' וליכא אלא משום איסור שבת ול"ש אילן ל"ש אשירה לרבי שרי ולרבנן אסורא וכן לרבין אליבא דר"א והנאה דכ"ע דלא היי ר"נ בר יצחק סבר אשירה לרבי פלוגתא דר"י ורבנן משום הנאה מיהא מחוורא טפי כרבוותאי ולרב חסדא אילן אסור לד"ה ואשירה מותרת לד"ה והכא מאי אשירה הריטב"א אמר לאו דוקא מחוברת אלא עץ של ע"ז שהי' נעבד והרשב"א אמר אשירה גרועה ולא ידענא מאי גרועה והרב בעל הטורים אמר אשירה יבשה:

אמרו רבותינו בעלי התוס' דר"נ ב"ר יצחק פליגא אסוגיא דבכל מערבין וקסבר לר' יודא מותר לקנות בית באיסורי הנאה וכן אמר הריטב"א לר"נ בר יצחק דאמר פלוגתא דרבי ורבנן ואנן הא קי"ל כרבי אבל בהא דאמר ר"נ ב"ר יצחק אשירה פלוגתא דר"י ורבנן לא קי"ל כוותי' ואע"ג דהלכה כר' יודא בעירובין והלכה כדברי המיקל בעירוב משום דטעמא דר"י קא פריש ר"נ ב"ר יצחק