גאון יעקב עירובין שט

זקוף מידי דהוה אאצטבא ע"ג אצטבא דאצטבא נמי באין ביניהן ג' לא בעי רחב ד' ובמגיע סמוך לראשו וכן סולם באין בין השליבות ד' ומגיע סמוך לראשו וצריך תירוץ טובא:

ובירושלמי אמרו משמי' דרב נחמן צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' צריך שיהא בו רוחב ארבעה טפחים והעמודין משלימין לארבעה וליכא לאוקמה אף בשליבה התחתונה ד' טפחים דא"כ האי פחות מג' אפי' טובא נמי דל עליונה ולימעט בתחתונה אלא צריך שיהא בו רוחב ד"ט בעליונה קאי וכדאמרו הכא משמי' דרב נחמן ולמאי דאמרן אליבא דהרמב"מ לא מתני צריך צריך אלא מתני צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה או שיהא בו רוחב ד"ט:

דף ע"ח רב הונא ברי' דר"י אמר כו' פירש רש"י דס"ל זקוף ממעט וכן אמר הריטב"א והרשב"א אמר ואין ברחב השליבות ארבעה צריך להיות בארך הסולם שבעה ומשהו כדי שיטנו ויעלה במדרונו לראש הכותל הי' הסולם זקוף ויש בשליבותיו ד' על ד' אע"פ שזו על זו ממעט מפני שזה כאצטבא ע"ג אצטבא מדברי רבינו נלמד דרב הונא ברי' דר"י נמי מוטה בעי אלא קסבר הטי' קצת סגי והאי משהו בדאית בי' כדי הטי' ועוד שיגיע לפחות מג' מראשו ולדידי' לאביי ורב יוסף נמי דוקא קאמרי ושיעור הטי' קים להו בהכי למר יגיע לפחות מטפח ולמר בפחות מג':

אמרו רבוותאי כרב יוסף א"ר אושעיא ואפי' סולמות שבבל א"צ קבע משום דהלכה כדברי המיקל בעירוב וכל סולם כבד אע"פ שאין לו ד' חווקין א"צ קבע. ואע"ג דחומרא דאתי לידי קולא הוא שאם הניחו דקלים מצד אחד וסולמות מצד אחד ועירבו שנים שניהן אסורין להשתמש בכותל ואי כר' חייא בעל הדקלים מותר דהו"ל תשמישו בנחת ולאידך תשמישו בקשה. וכ"ת בהא נעביד כר' חייא להקל הו"ל תרי קולי דסתרי אהדדי דכי עירבו אחד בכה"ג או סולמות מכאן ומכאן ועירבו אחד. להרמב"מ ולרבוותאי דשרו במיעוט לערב אחד ספיר דמי א"נ מצדו אחד סולמות ומצדו השני ולא כלום בעל הסולמות שרי ואמרת כבידן קובעתן ובכה"ג ועירבו שנים תימא בעל הדקלים שרי ואין כובד הסולמות דאידך קובעתן וכ"ת מ"ש מכותל שרנפה בסולמות יותר מעשר דאמרינן בכיצד מעברין בשמעתא דעיר של יחיד תורת מחיצה עליו אע"ג דהוה תרי קולי דסתרי אהדדי היכא דאתמר אתמר א"נ התם לא סתרן אהדדי כדתרגמינא התם. מ"מ רובא קולא היא ואפי' הנך דאסרי לערב אחד כי מנח סולמות שבעה ומשהו מכאן ומכאן דכ"ע מערבין אחד ואפי' להרב המגיד דאמר לזה בנחת ולזה בקשה דזה דבקשה אסור אף מן המצר והשתא הניח סולמות מצד אחד לזה להקל דאפי' מן הבתים שרי ולזה להחמיר דאפי' מן החצר אסור ולר' חייא דלא ממעט תרוי' מבתים אסירי ומחצר שריין. מ"מ לענין עירוב אחד הו"ל להקל ועוד כי אתמר בי מדרשא להקל אתמר:

סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע. הרמב"מ והרשב"א והריטב"א וכולהי רבנן פירשוה מחיצה של קשין וסולם סמוך עלי' מכאן ומכאן א"ל אין כף הרגל עולה בהן שאין יכול לעלות בסולמות מפני שסמוכין על מחיצה של קשין ואם יעלה תפול המחיצה קשין מכאן כו' מחיצה של קשין מן הסולמות ולכאן ומן הסולמות ולכאן וסולם באמצע במקום הסולמות יש עמוד שסמוכין עליו או שסמוכין הסולמות בראשיהן זה על זה א"ל הרי כף הרגל עולה בהן דמחיצה דקשין שמה מחיצה ובסולמות יכולין לעלות: