גאון יעקב עירובין שז

כנגד זה דא"ר חסדא שיהא נוח לעלות מזה לזה. ואליבא דהרמב"ם תרגמא הרב המגיד קמייתא דרב נחמן דבעי סולם לזיז כשהזיז גבוה יותר מעשרה מן הקרקע הלכך בלא סולם אין מיעוטו כלום אבל אם הי' פחות מעשרה לקרקע ופחות מעשרה לכותל אין צריך סולם והיינו דלא אצריך סולם בשני זיזין וכו' וקשיא לן אלא הא דאמר הרמב"מ אבל אם הניח הסולם בצד הזיז אינו ממעט והיינו דאמרינן אבל אותבי' בהדי' ארווחי ארווחי'. אמאי אינו ממעט בלאו זיז נמי סולם למעט דסולם לחודי' הא ממעט מדקא מהני לזיז גבוה יו"ד טפחים דהו"ל מחיצה יו"ד מקרקע. ובעינן מימר הכא כגון שהסולם אינו סמוך לכותל אלא הוא נסמך מצדו לזיז א"נ כגון שמראש הסולם עד ראש הכותל יו"ד ומראש הזיז עד ראש הכותל פחות מיו"ד:

ובשיעור המיעוט פליגי בה רבנן לרש"י אורך ד' בצד משך הכותל אבל רוחב לא בעי למיעוט. ולהר"י אם המיעוט מגיע לראש הכותל או פחות מג' לראשו כיון דאיכא אורך ד' אע"ג דלא רחב ד' ממעט מצד אחד דליהוי לזה תשמישו בנחת לישתמש בכותל מכאן ומכאן לערב אחד ואם יש במיעוט ד' על ד' אפי' אין מגיע לראש הכותל ואפי' גבוה פחות מטפח ממעט מצד אחד ומכאן ומכאן מערבין אחד. ולהרא"ש משמי' דהר"מ לערב אחד בעינן מגיע לראשו ולמעט מצד אחד אפי' גבוה פחות מטפח ממעט והריטב"א אמר כחומרי שניהם דלערב אחד בעינן מגיע לראשו ולמעט מצד אחד אפי' איני מגיע לראשו והוא שיהא בו ד' על ד'. משום דמתני בזיז ד' על ד' ומתני אם יש במיעוטו ד' על ד'. והרשב"א (שם) אמר כהר"י ואמר דהא דסולם שבעה ומשהו באין ברחב השליבות ארבעה והא דאמר רב אפי' סולם זקוף ביש בשליבותיו ד' על ד' והוי כאצטבא על גבי אצטבא ואיכא למימר להרשב"א מגיע לראש הכותל אפי' ד' אורך לא צריך מדלא קאמר באין בשליבותיו ד' על ד' והריטב"א אמר הא דסולם י"ד דשמואל לערב אחד והא דסולם זקוף למעט מצד אחד. ולרבותינו בעלי התוס' והרא"ש סולם זקוף בכל מקום ממעט ודרב פליגא ורב הונא ברי' דר"י כרב. ובירושלמי משמע דלערב אחד נמי מהניא מיעוט דמייתי דיני מיעוט אחלון למעלה מיו"ד דמתני'. והרמב"מ שמעינן לי' כל היכא דאמר סולם לא פריש בי' שיעורא ואמר ואפי' הי' הסולם זקוף ואפי' לא הי' מגיע ראש הסולם לראש הכותל אם נשאר ביניהן פחות משלשה הרי זה מתיר והיינו כרב וכרב הונא ברי' דר"י דסולם שבעה ומשהו וכדאמר הרא"ש דהלכתא כוותי'. ובאצטבא קאמר אם יש בתחתונה ארבעה וכו' ואם רצו מערבין אחד ובבבא קמייתא דזיז האמר מניח סולם לפני הזיז לא פריש בי' סולם כל שהוא. ואמר נמי בזיז ובין הזיז העליון ובין ראש הכותל פחות מיו"ד ומערבין אחד אם רצו. ואמר כותל שגבוה יו"ד ובא למעטו כדי לערב עירוב אחד אם יש באורך המיעוט ד' טפחים מערבין אחד. אלמא קסבר הרמב"מ אפי' אינו מגיע לראש הכותל מערבין אחד. וקסבר כרש"י דלא בעינן ד' על ד' ובסולם דלא פריש בה שיעורא אפי' אורך ד' לא בעי ותדע מדמתרגם הרב המגיד אליבי' דקמייתא דרב נחמן בזיז גבוה יותר מיו"ד מן הקרקע ור"נ הא סולם כל שהו קאמר אלמא סולם כ"ש נמי ממעט למחיצה יו"ד ולא מתני בדאביי סולם רחב ארבעה ולא מתני אם יש במיעוטו ד' על ד' ולא בזיז ד' על ד' כדמהני הריטב"א וכן ה"ה אמר ויש לתמוה לפי' הרשב"א למה לא בארו בגמרא זיז ד' על ד' חזינן דאיהו נמי לא הוי מייתי לה. וקסבר סתם סולם אפי' אורך ד' במשך הכותל לית בי' והיינו דלא פריש בזיז סולם כ"ש דסתם סולם כ"ש וכולהי ממעט דשמעתין בחדא מחתא מחתו להו