גאון יעקב עירובין שו

וקבעה הר"י קאר"י להלכה בספרי' ש"ע ותהינן בה וכי גרע כותל זה מחצרו של חברו ואנן הא קי"ל כל גגות וחצרות רשות אחת הן:

בא למעטו דבר הממעט אינו ממעט אלא באחד משלשה דרכים שאין ניטל בשבת או שיקבענו בבנין וא"א ליטלו בשבת. או כובדו יקבענו שמחמת כובדו לא יטלנו אע"פ שמותר ליטלו ובדבר שאינו כלי ממש אם יחדו לכך לרבותיו דהריטב"א מהני ולהריטב"א לא מהני:

שעקר חוליא מראשו בכותל גבוה יו"ד טפחים ורחב ארבעה ועקר חוליא מצד אחד ומיעטו מיו"ד במשך ארבעה מותר להשתמש בכל הכותל וחברו אסור פחות מד' הוא מותר כנגד המיעוט וחברו אסור ובשאר הכותל שניהן אסורין ואם אין בכותל רוחב ארבעה להרב המגיד והריטב"א שניהן מותרין בכ"מ. ולדידן אם עקר חוליא מצדו באורך ארבעה טפחים הוא מותר בכל הכותל דפתחא דידי' הוא וחברו אסור אע"ג דלית ברחב הכותל ארבעה ואי לא הוי עקר חוליא פרוי' שריין השתא דעביד לי' פתחא לכותל כולי' כותל דידי' היא וכחצרו דמיא. ואם עקר בפחות מאורך ארבעה שניהן מותרין ואפי' כנגד המיעוט אפי' חברו מותר. אע"ג דכנגד המיעוט לדידי' בנחת ולחברי' בקשה. מ"מ כיון דלית בי' אורך ארבעה מקום פטור הוא ובטיל לכותל להאי גיסא ולהאי גיסא. ואם עקר חוליא ומיעטו מכאן ומכאן אם הכותל רחב ד' אם עקרה באורך ד' רצו מערבין אחד ואם עירבו שנים שניהן אסורין. ואם עקר בפחות מאורך ד' מערבין שנים ושניהן אסורין בכותל. ואם אין ברוחב הכותל ארבעה שניהן מותרין בכל הכותל כולה:

הא דאקשי הריטב"א אם אין במיעוטו ארבעה היכי שרי כנגד המיעוט הא פרוץ במלואו לשאר הכותל שהוא מקום האסור כיון דגבוה עשרה ורחב ד'. איכא למיפרק במקום שאין בו ד' על ד' לא אסרינן משום פרוץ במלואו דלא חשיב מקום אלא מקום פטור בעלמא דאי לא תימא הכי הא דאמר רב דימי מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו. בני רה"י אמאי מכתפין הא פרוץ במלואו לרה"ר ובני רה"ר אמאי מכתפי הא פרוץ במלואו רה"י:

והא דאמרן שאינו ניטל בשבת אמר הריטב"א איכא דאמרי מלאכתו לאיסור נמי הוי ניטל בשבת הואיל וניטל לצורך גופו או מקומו ואיהו אכרע למ"ד ממעט ולא מפיק אלא מלאכתו להיתר דאפי' מחמה לצל ניטל:

והטומן לפת אוקמה בירושלמי בטמן אגודה שאין דרך זריעה בכך. ושקיל וטרי בה הריטב"א:

ב אמר רב ביבי ב"ר אביי בנה אצטבא כו' וא"ר נחמן כו' זיז כו'. לרש"י מיעוט באויר לא שמי' מיעוט והיינו דבעינן באצטבא ע"ג אצטבא ובסולם ששליבותיו פורחות פחות משלשה למיהוי כחדא ובשני זיזין נמי בעינן ב' סולמות והיינו דא"ר חסדא זה שלא כנגד זה להעמיד סולם והיינו דאצריך סולם בזיז אחד. והרשב"א (עה"ק שער ד' סי' א'). והריטב"א דאמרי תרוי' מיעוט באויר שמי' מיעוט. ואצטבא וסולם ששליבותיו פורחות באין. בתחתונה ד' ואין בעליונה ד' ובשתיהן יש ד' והיינו יש בעליונה ד' ע"י צירוף אם אין בין זה לזה שלשה שתיהן מצטרפות לד' והרי הוא כאצטבא אחת עקומה וזיז אין צריך סולם כלל וה"ק אם הניח עליו סולם כ"ש מיעטו לזיז ואין הזיז ממעט שאין הסולם ראוי למעט שאין בו ד' ואין הזיז ראוי לפי שהסולם סמוך עליו:

נתן הסולם סמוך לזיז אינו ממעט לזיז אדרבה ארווחי ארווחי' לזיז והזיז ממעט. וכן אמר הראב"ד בזיז והזיז אין צריך סולם דמיעוט באויר שמי' מיעוט וזה שלא