גאון יעקב עירובין שה

חלון שבין ב' גגות פירש"י כמ"ד כשם שחלוקין דיורין למטה כו' וקשיא חצרות מאי איכא למימ' אלא לכלים ששבתו בבית גגות נמי לכלים ששבתו לבית:

מתני' יותר מכאן כו' צ"ע פירצה יותר מעשר גובהה בכמה בד' או ביו"ד טפחים או בג' כיון דבית' מיו"ד אמה מחיצה תלוי':

אמר רב אויר שתי רשויות כו' לא יזוז בו כו' פירשה הריטב"א משמי' דרבנן דתוס' דכל פורתא הו"ל כמוציא מחצר לחצר ומיירי כשעירבו כו' וכן אמר ה"ר יונתן ואנן קשיא לן מ"ש חצר שלא עירבה דרשות כל הבתים שולטת בה ומותר לטלטל בכולה ולא אמרינן מוציא מרשות זה לרשות זה הוא ובריש ר"א דמילה פירש רש"י דאפי' כלי בתים שהוציאן דרך מלבוש מטלטלינן בכולה והכי משמע מדאוקים בכל גגות בכומתא וסודרא מחצר לחצ' לא הא באותה חצר שפיר דמי ותו ברחב ד"ט נמי נימא הכי וכ"ת כדאמר ה"ר יונתן דהתם אין רשות אחד מהן שולטת בו והו"ל רה"י בלא בעלים א"ה ממנו למטה או למעלן נמי לישתרי אלא רב ור' יוחנן בהא קמיפלגי ר"י סבר מקום פטור הוא ואפי' מאני דבתים שרי דלאו רשותא כלל היא ורב סבר שתי רשויות שולטת בו דחכמים עשו חיזוק יותר משל תורה דאע"ג דלית בי' ד' כרשות שתיהן דמי והכא כיון דלית בי' ד' לא יזיז בו דאי יזיז בו אתי לטלטולי ממנו לבתים ומבתים לתוכו דמימר אמר הכא הא ברשויות דאורייתא נמי מקום פטור הוא ה"נ ל"ש להכי אחמור בי' דלא יזיז בו דאי לא הא לא קיימא הא אבל ברחב ד' לא אתי למישרי לבתים:

דף ע"ז לרבותינו בעלי התוס' דאמרי לרב בשתי חצרות דתרוי' רה"י נינהו ואתו לזלזולי אחמור ועשו חיזוק יותר משל תורה אבל ברה"י וכרמלית דתרי רשויות נינהו לא עשו חיזוק קשיא אלא הא דרמינן דר' יוחנן אדר"י בלהחליף ואמרינן האי דאלו מעלין מכאן זעירי אמרה לימא אפילו תימא רב דימי והתם דרה"י וכרמלית תרי רשויות נינהי ולא אלימא גזירה ברשויות דאורייתא דחמירי גזור ברשויות דרבנן דלא חמירי לא גזור אבל הכא דתרוי' רה"י נינהי ואלימא גזירה דאתי לזלזולי עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואפי' ברשויות דרבנן גזור דלא להחליף:

אמר רבה בר הונא א"ר נחמן וכן הוא בכיצד משתתפין אמתני' דאנשי חצר. אמר רב נחמן כותל כו' מסתברא ל"ש רחב ד' ול"ש אין ברחבו ד' ואפי' לר' יוחנן דאמר אין בו ד' הו"ל מקום פטור אפי' ברשויות דרבנן. הכא הואיל ולזה בנחת ולאידך בקשה כחצרו דמי ואע"ג דגבוה ג' מחצרו מ"מ תשמישתי' הוא וגדולה מזו אמרי בהזורק כותל רה"י העומד ברה"ר גבוה י"ט וזרק ונח על גביו חייב אע"ג דלא רחב ד' ולא הוי מקום פטור ואע"ג דגבוה יו"ד טפחים הוי כרה"י ולא מיבעיא הכא דלא גבוה יו"ד דכחצרו הוי ואע"ג דהתם משום ק"ו דלאחרי' הוא עושה לעצמו לא כל שכן הכא דלא גבוה יו"ד טפחים וניחא תשמושתי' אפי' בלאו ק"ו נמי ותו הא אנן קי"ל גדוד ה' ומחיצה ה' מצטרפין וה"נ לאחרים עושה וא"נ נימא בדלא גביהא יו"ד לא אמרינן ק"ו וכדאמור בתוס' הזורק אבור ותוליתו, מ"מ כיון, דלא גביהא יו"ד וניחא תשמישתי' הוי כחצרו והריטב"א אמר ולר' יוחנן ברחב ד' דאי לא אמרת הכי לשניהן מותר וכן אמר הרמב"ם כותל שבין ב' חצרות שהוא רחב ארבעה ואמר עלה הרב המגיד שאם אין ברחבו ארבעה מותר לשניהם אפי' מן הבתים ועירבה כל אחת לעצמה. ואמר ה"ה ברחב ארבעה זו שתשמישה בנחת מותרת לו אפי' מן הבתים כיון שעריבה לעצמה וזו שתשמישה קשה אסורה בו אף מן החצר.