גאון יעקב עירובין שג

שעשתה דקה. וכולה ר"ע ולא זו אף זו קתני לא מיבעיא עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה דחיצונה אסורה כיון דלא עירבה אלא אפי' עירבה החיצונה ולא פנימי' אוסרת הפנימית עלי' ולא מיבעיא לא עירבה פנימית דרגל האסורה היא אלא אפי' עירבה זו לעצמה וזו לעצמה אינן מותרות אלא כשעשתה דקה אבל לא עשתה דקה אע"ג דפנימי' רגל המותרת היא אוסרת עלי' שר"ע אוסר החיצונה שדריסת רגל פנימית בין מותרת בין אסורה אוסרתה ודקה אפי' ברגל האסורה מהניא אלא לדיוקא קתני לה ברגל המותרת דבלא דקה אפי' רגל מותרת אוסרת. ורבוותאי דלא נקטי דקה למישרי ברגל האסורה לדידן דקי"ל כת"ק משום דנקטי לה ברשות גמור באחד מבני החצר שאינו אוסר על המבוי ולא מיבעיא הכא דפנימית לית לה רשות בחיצונה אלא דריסת רגל בלבד:

הא של רבים צריכין לערב יחידים דרגל המותרת הוא אין צריכין לערב וה"ה עירבה כל אחת לעצמה הא של רבים דרגל האסורה הוא כגון פנימית לעצמה צריכין לערב:

והא דקשו רבנן דתוס' לוקמה בדקה לאו קושיא היא דאי בדקה עבוד נמי אין צריכין לערב ובעירבה לעצמה לדיוקי קתני לה כדקתני ר"ע אוסר אבל הכא הא לא קתני שום איסור:

סימן אהנך ד' תיובתי לרב דימי חיצונה עירבה חיצונה עצמה עירבה זו לעצמה בבית רב ביבי יחידאה היו של יחידים. רבינא דלא משכח בפנים הא לא שכח אף בפנימית שתיהן מותרות:

ב תניא נמי הכי כו' א"ל רבה ב"ר חנן כו' כבר תרגימנא לכולהי שמעתין בפלוגתא דשמואל ור' יוחנן בפירקין:

היו שלשה אסורין מדברי רש"י נלמד דטעמא דאי שרית לי' שנים בחיצונה אתי למישרי שנים בפנימית דלא אסיק אדעתי' דהכא משום דרגל המותרת אינה אוסרת ומימר אמר מה לי שנים בחיצונה ויחיד בפנימית מה לי שנים בפנימית ויחיד בחיצונה וכן אמר הריטב"א בהדיא אהא דאמרינן מאן דידע ידע מאן דידע דרגל המותרת אינה אוסרת. וכן פירש גבי נכרי ולרבותינו בעלי התוס' טעמא דמימר אמר בפנימית נמי איכא שנים כי היכי דאיכא בחיצונה ובין למר בין למר קשיא מכדי עירבה זו לעצמה וזו לעצמה לא גזרינן עירבו אטו לא עירבו הכא נמי הנך שנים דבחיצונה על כורחך בדעירבו אהדדי דאי לא עירבו תי"ל דאסרי אהדדי וכי אתי למישרי שנים בפנימית למר בעירבה פנימית לעצמה הוא דאתי למישרי דומיא דשנים דחיצונה דעירבו אהדדי דעירבו אטו לא עירבו הא לא גזור ולמר כי אמרי בפנימית נמי איכא שנים כדאיכא בחיצונה שנים שעירבו לעצמן איכא דומיא דחיצונה ותו האי הואיל ואני קורא רבים בחיצונה הואיל ויש רבים בחיצונה מיבעי לי' ומחוורתא כדאמר הריא"פ אם היו שלש חצרות זו לפנים מזו ובכל חצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא כו' דכל שלשה רבים הן וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורין ולהריא"פ לא תיקשי מ"ש מעירבה זו לעצמה וזו לעצמה דדרסי נמי רבים בחיצונה ותנן חיצונה מותרת בפני עצמה שאני התם דמידע ידעי דעירבה כל חד לעצמה אבל הכא שלשה דרסי בחיצונה דכולהי לא עירבו אהדדי:

והא דאמר ר' אלעז' ונכרי הרי הוא כרבים איכא לאוקמה בדאיכא נכרי לבר משלשה ישראלים אי במצר רביעי אי בהדי חד ישראל ותרתי פנימיים ובעי עיונא: