גאון יעקב עירובין ל

ברה"ר גמורה רחבה י"ו אמה דאורייתא ורבנן הוא דאחמור עד י"ג אמה ושליש הלכך הכא דלאו רה"ר הוא אלא מפולש לרה"ר בלחי וקורה סגי ולית לי' לר' יהודה הא דמבואות המפלושין לרה"ר דקתני בי' זו היא רה"ר גמורה ודאיצטריך לי' למיתני זו היא רה"י גמורה למעוטי דר' יהודה דלא תימא לחי וקורה משוי לי' רה"י וכדאמרי רבנן דתוספו' משמי' דהר"י ורבנן סברי ברה"ר גמורה ג' מחיצות בעינן מדאורייתא הלכך מבוי מפולש נמי דלת או צוה"פ בעי ואבע"א הא דמבואות המפולשין רה"ר גמורה אפי' לר' יהודה ומודי ר"י ברחבין י"ו אמה והיינו דאיצטריך לי' למיתני זו היא רה"י גמורה לאפוקי מדר"י והכא בהא קמיפלגי ר"י סבר ב' מחיצות דאורייתא והוא דליכא אלא י"ג אמה ושליש אבל יותר מי"ג אמה ושליש לא הוי רה"י דאורייתא ולא מהניא ב' מחיצות דבקיעה דרבים ברוחב יותר מי"ג אמה ושליש קא מבטלי להו והכא במבוי מפולש שאין בה אלא י"ג אמה ושליש ומפולש לכאן ולכאן לרה"ר דמדאורייתא רה"י גמורה היא תקינו לי' רבנן לחי וקורה מכאן ומכאן ורבנן סברי ג' מחיצות דאורייתא והאי מבוי המפולש אע"ג דרה"ר לא הוי דהא לית בי' י"ו אמה והיינו דבדלת למר ובצוה"פ למר מיערבא ולא בעי דלתות ננעלות כרה"ר מ"מ כיון דרה"י נמי לא הוי ומדרבנן כרמלית הוא דב' מחיצות לא משוו לי' רה"י הלכך בעי דלת או צוה"פ ואבע"א ר"י לרבנן דפליגי במבוי המפולש בהא קא מיפלגי דר' יהודה סבר אלו רה"ר רחבה י"ו אמה ומתקצר מכאן ומכאן בפתחים עד י"ג אמה ושליש ב' מחיצות דאורייתא ורה"י גמורה הוא דאורייתא ולא מבעיא הכא דכולי' לא רחב י"ו אמה אלא י"ג אמה ושליש וברייתא דמביאו' המפולשין לרה"ר רה"ר גמורה ד"ה וברחבין י"ו אמה בפתחי' ורבנן סברי ג' מחיצות דאורייתא והתם רה"ר גמורה והכא דכולי' לא רחב י"ו אמה דלת או צוה"פ בעי ולהר"י בעל התוס' ר' יהודה לא אוקים במבוי המפולש אלא הך מתניתא דכיצד מערבין הא דר' יהודה ורבנן ברה"ר גמורה מתוקמא וברחב י"ג אמה ושליש ומפולש ארכו לאורך רה"ר ור"י אף ברחב י"ו אית לי' דמדאורייתא רה"י הוא ולית לי' הך דמבואות המפולשין רה"ר גמורה וכו' ואית לן נמי לאוקמה להא דר' יהודה ורבנן ברה"ר גמורה ומיתקצרת במקום הבתים עד י"ג אמה ושליש מיהא ר"י ודאי לא שרי אלא י"ג אמה ושליש ואע"ג דק"ו דר' אחי איפרך הלכה לא איפרכה. והכי אמרינן בירושלמי דעושין פסין אמתנית' דדרך הרבים מפסיקתן דר"י בי"ג אמה ושליש:

וכ"ת בכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא ופריך דאפי' בדלת לא מיערבא ולא מבעיא צוה"פ ורב יהודה משני במבוי המפולש כיצד מערבין עושה צוה"פ דאפי' אצוה"פ דת"ק לא קשיא ולא מבעיא לחנניא דבעי דלת דלא תיקשי:

והאמר רבב"ח כו' קשיא להו לרבותינו בעלי התוס' הא ר' יוחנן כר' יהודה ואנן לרבנן קאמרינן וניחא להו מדר"י דשם ד' מחיצות נשמע לרבנן בב' מחיצות וכן אמרו בעושין פסין א"ר יוחנן דירושלים היתה מפולשת מד' צדדי'. והרמב"ן במלחמותיו אמר לדברי האומר ב' מחיצות דאורייתא במקום המחיצות אינו חייב שאין הרבים מבטלין אלא המחיצה הפרוצה שלא נאמר בה לבוד מפני בקיעתן נפרצה כגון דיומדין שאנו צריכין לומר בהן רואין המחיצות כאלו הן מאריכות וסותמות זו לזו בקיעת הרבים מפסיקתן אבל ב' מחיצות זו כנגד זו במדינה אע"פ שיש באמצען פירצה שהרבים בוקעין בה שתי וערב אי אפשר לב' המחיצות להתבטל וכנגד העומד מכאן ומכאן איני נעשה רה"ר לעולם שהרי ב' מחיצות גמורות הן ועומד מרובה וכו' ור' יוחנן ס"ל כר' יהודה בחדא דאתי רבים ומבטלי מחיצתא ופליג עלי' בשתי מחיצות וס"ל כרבנן דב' מחיצות לאו דאורייתא וכו' וכן אמר התם הריטב"א ולדידהו נמי פריך הכא כיון דליכא אלא ב' מחיצות אפי' רבנן מודו מיהא קשיא לן מכדי