גאון יעקב עירובין כט

בכ"מ לא הוי בקעי בה רבים. והא דאמרינן מכלל דלר' הונא אע"ג דלא בקעי בה רבים לא תיקשי הא בלא"ה סתמא לא בקעי בה רבים דלרווחא קאמר דלא תוקמה בגוונא ותיהוי בקעי בה רבים קאמר דע"כ בדלא בקעי בה. ובהכי ניחא הא דקאמר שאני התם דקא בקעי בה רבים הא סתמא דהכא לא בקעי בה רבים וכן סתמא דר' אמי ור' אסי ודרב יהודה וחצר ומבוי חדא הוא דפירצתן בעשר אלא במבוי עקום וחצר עקומה בגוונא דמבוי דלא מצי נפיק לאידך רה"ר אלא דרך החצר ולהכי הוא דעבידא לא שכיחא כלל. והיינו דלא איפרק ק"ו דר' הונא ברי' דר' יהושע (חסר כאן איזה תיבות). אי איתרמי חצר כה"ג ה"נ דבעיא צוה"פ וכדאמר הרשב"א בחצר שרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו וכדבעינא למימר קמן בשלהי שמעתא דמבוי שכלה לרחבה. והיינו דסתמי הריא"פ והרמב"ם ואמרי בנפרץ מצידו כר' אמי ורב אמי ולא אפליגו בה מידי משום דלא הו"ל בקעי בה רבים. ואמרו להא דמבוי עקום דהיינו בקעי בה רבים. ואמרי להא דר' יהודה במבוי רחב ט"ו אמה דהיינו נפרץ מראשו וס"ל הלכתא כר' חנין בר רבא הא לרב הונא חייש במבוי ועשאוהו רבנן למצידו כמפולש זה כנגד זה:

תו איתחזיא לן אפי' למ"ד דאיכא בפירצה דמצידו בקעי בה רבים מ"מ הא דאמר רש"י דלא בקעי בה רבים כגון שנפרץ למקום מקולקל הא סתמא הוי בקעי בה רבים. והרשב"א אמר בד"א בזמן שבעלי המבוי דעתן לגדור אותה פירצה ומונעין רגלי הרבים משם ואי לא לעולם אסור עד שלא תהא הפירצה ד"ט הא לא מכרעא אלא דאפי' בסתמא אימא איכא דבקעי ואיכא דלא בקעי:

וכדאמרי בפסי ביראות דתנן בעושין פסין ר' יהודה אומר אם היה דרך רה"ר מפסיקתן יסלקנו לצדדין ובריש פירקא אייתוה לדר"א דאמר העושה כעין פסי ביראות ברה"ר הזורק לתוכן חייב ופריך פשיטא ומשני לא צריכא אע"ג דקא בקעי בה רבים וקמ"ל דלא כר' יהודה. והא פסי ביראות דעבידי למיעל בהו למימלי מיא ובמקום מתוקן עבדי להו ואין דעת בעלים לגדור להאי פירצה דצריכי למיעל בה למימלי ופליג ר"י בבקעי בה ובדלא בקעי בה רבים מודי אלמא איכא דבקעי רבים ואיכא דלא בקעי במקום מתוקן ואין דעת בעלים לגדור לה אלא היכי דדרך רשות הרבים מפסיקתן ודרכן של הרבים לעבור דרך עליהן הוי בקעי וכי אין דרכן לעבור דרך עליהן כגון דקאי לצד הוי לא בקעי וה"נ אימא אי דרך הרבים לעבור דרך הפירצה והפתח הוי בקעי בה רבים ואי לא הוי לא בקעי ואפי' במקום מתוקן ואין דעת בעלים לגודרה נמי שרי. הג"ה ואפי' בפירצה מפולשת זו כנגד זו תנן חצר שהרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו שדרך רה"ר עוברות עלי' והיינו דהרא"ש וברי' דלא פרשי בדלא בקעי מידי אלא סתמא בקעי ולא בקעי אמרו והשת' ניחא הא דלא פריש לדרב חנין דלא בקעי בה רבים וקאמר שאני התם דקא בקעי בה רבים דסתמא אין דרך רה"ר מפסיקתו ובהכי איתוקמא נמי דר' אמי ור' אסי אלא הא דאיפרך ק"ו דר' הונא ברי' דר' יהושע אכתי קשיא דרבים בקעי נמי שכיחא והריא"פ והרמב"ם נמי מדלא פירשיה ש"מ דס"ל כדאמרן מעיקרא דמצידו לא בקעי בה רבים:

ולחי וקורה מכאן הא דאמור בתו' לחי רחב עד שיתמעט עד יו"ד חדא תינח לחי קורה מא"ל ועוד לר' יהודה נמי אדקא אקשי הא מודי ר"י ביותר הי"ג אמה ושליש לוקמי בלחי רחב אלא כדאמר הריטב"א שנתקצרה רה"ר אצל הפתחים עד עשר:

דף ב להך לישנא דאמרי קמאי דכי אסקינן הכא במבוי מפולש לרה"ר. דר' יהודה ורבנן נמי בהכי מתוקמא וקאמרו רבנן בכך הוא דלא מערבא הא בדלתות למר ובצוה"פ למר מיערבא לשני צידי רה"ר וכן אין מערבין רה"ר לאו דוקא רה"ר אלא מבוי המפולש לרה"ר ובמכילתין אמרינן טעמא דר' יהודה קסבר שתי מחיצות דאורייתא הכא במבוי מפולש בהא קמיפלגי ר"י סבר ב' מחיצות אפי'