גאון יעקב עירובין רצח

תרוי' חדא נינהי לגבי כלים ששבתו בתוכן מ"מ חומרא הוא דאחמור בעירובי חצרות דלא אתי לאפוקי מבית לחצר אחרת דאפי' דרך אותו חצר אסור ואע"ג דברשויות דאורייתא לא גזרינן אלא היכא דאכוין לאפוקי מרשות לרשות דרך מקום פטור אבל אי לא אכוון ואשכח מנא דמנחא במקום פטור שרי לאפקי לרשויות א"נ אשכחה דמנחא ברה"י שרי לעי ולי' לרה"י ואע"ג דשבתא ברה"ר וה"נ מחצר לחצר כרשות אחד הן בעירובי חצרות דרבנן אחמור בי' דנא ליתי לזלזלי בי'. ומדינא כלים ששבתו בתוכן אפי' עירבו חצרות בהדי בתים שרי ואע"ג דכי עירבו בתים וחצר חדא נינהו חצר של יחיד נמי שרי בכלים ששבתו בתוכה דהא גגות קרפיפות דיחיד נינהי ושרי מזו לזו ומהן לחצר הואיל ולא קביעה תשמישתי' אין חולקין רשיות לעצמן:

למאן דגזר דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר גזר דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה הלכך ממבוי לחורבה אסור אפי' כלים ששבתו במבוי מחורבה למבוי שרי. ומאן דאפיק מחורבה למבוי אסיר לאהדרינהו לחורבה כי היכי דאסירי מאני דמבוי אטו מאני דבית אסירי מאני דידי' אטו מאני דבית וחצר ל"ש מתוכה למבוי ל"ש ממבוי לתוכה שריא ולא גזרינן ממבוי לחצר דלמא אתי לאפוקי מאני דחורבה לחצר ולבית דמאני דחורבה לא שכיחי דאי לא תימא הכי מבוי שבתים וחצרות פתוחין לתוכו נמי אי איכא חורבה בהדי' ליתסר ממבוי לחצרות משום מאני דחורבה וכיון דאסיר לא לישתרי בלחי וקורה כי הכי דחורבה לא מתיר המבוי מהאי טעמא כדאמרו רבנן דתוס' ה"נ חצרות אין מתירין המבוי:

לר"ש חורבה וחצר לא ידענא אי רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן כיון דחורבה לאו דירה היא רשות אחד הן או דלמא כיון דחזי לדירה לאו רשות אחד הן ומסתברא דלאו רשות אחד הן מידי דהוה אבית העצים ודדמי לי' ובית שער דלאו מקום דירה נינהו ומ"מ לאו רשות א' הוא דר"ש ע"כ לא קאמר אלא חצרות וגגות וקרפיפות אבל לא הנך ולהר"י דכיצד משתתפין אפי' מבית לתוכו שרי ועדיפי מחצרות וקאמר להא שמעתא ברב ושמואל ור' יוחנן דפליגי במבוי:

שהמבוי לחצרות. לאו דיוקא היא דכי היכי דקתני לבתים דבתים הוא דאסרי לחצר ה"נ קתני לחצרות דחצרות הוא דאסרי למבוי דחצר אחד לא אסרה למבוי והיינו דקאמר בעירובין דבעירובין הכי קבלה דתנא דייק בלישני' לדיוקא דהו"מ למיתנא שהמבוי לחצר כחצר לבית ואנא ידענא דבית מהבתים וחצר מחצרות קאמר. כי היכי דבית ששכח ולא עירב אוסר על כל בתי החצר כך שכחה חצר ולא נשתתפה אוסרת על כל חצרות המבוי וקא דייק וקתני לחצרות דלא איקרי מבוי עד דאיכא חצרות ואי קתני שהמבוי לחצר הוה אמינא אפי' חצר אחד ובית אחד ושכחת החצר אוסרת על המבוי משום דאיכא בית ואיידי דקתני לחצרות קתני נמי לבתים א"נ קמ"ל דלא איקרי חצר עד דאיכא שני בתים ואי תני לבית אע"ג דבית מבתים קאמר הכא דקתני אוסר קתני בית מבתים אבל מ"מ בבית אחד נמי איקרי חצר קמ"ל לבתים דלא איקרי חצר עד דאיכא בתים א"נ אי תנא בית הוה אמינא אפילו בית ובית שער למר ובית התבן למר קמ"ל בתים דאינו אוסר אלא מקום דירה למר או דלאו בית שער למר:

קבלה מיני' כו' בשמעתא דביטול רשות מחצר לחצר בפירקין בהא דא"ל אביי לרב יוסף פירשוה רבותינו בעלי התוס' וחד מיני' באחריתי ואתינן לפרושי מלתי' ה"ק קבלה מיני' דהא דבית אחד וחצר אחד אמר שמואל ברישא והדר אמר אין לנו בעירובין כו' והדר בי' מההיא ורב ברונא הא דבית אחד שמעה משמואל והא דאין לנו לא שמעה מיני' ור"א הא דאין לנו שמעה ודבית אחד לא שמעה. וכי שמע מרב ברונא הא דבית אחד אתא לקמי' דשמואל ורמי לי' דידי' אדידי' ואשתיק שמואל משום דהא אמר בבתרייתא והדר בי' מההיא או לא קבלה דאין לנו אמר