גאון יעקב עירובין רצז

אליבא דהרמב"מ התם בפתוחות לא קמיירי ולא קשיא מידי:

אלא טעמא דרב כו' לרש"י דאמר לי' לרב הא דאב ובני מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה קשיא חדא אי האי תנא לית לי' דרב מאי קמ"ל מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה פשיטא אפי' ליכא חצרות כלל ניתר בלחי וקורה וכ"ת הא גופא קמ"ל לאפוקי מדרב ליתני מבוי א"צ בתים וחצרות ומאי תלי הא דל"צ בתים וחצרות באב ובנו דאיכא חצרות ולא חסרי אהדדי ותו רמי ב"ח דבעא מיני' ארב חסדא באב ובנו תיבע' לי' מבוי צריך בתים וחצרות או לא ותו מי לא שמיע לי' הא דרב ור"י ואיכא למימר לר' יוחנן קמבעי' לי' כי קאמר ר"י חצר וחרבה אע"ג דחורבה לא אסרה המבוי מחצר לחורבה מיהא אסור כדאמרינן בשמעתין דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה אבל אב ובנו דאפי' מאב לבנו דאסיר כחצר א' דמי או דלמא מ"מ לא גרע מחורבה ותנא דבריית' נמי אב ובנו רבותא קתני ולא מיבעיא חצר וחורבה:

ולהר"י דאמר אב ובנו כנכרים ועירבו דמי ואפי' אוכלין על שולחן אביהם ממש או ישנים בבית אחד דעדיפי מעירבו דאפי' איכא דיורין ומוליכין עירוב אחד לכולן מ"מ מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה דלא עדיפי הנך מעירבו וליכא דיורין:

ואזדא רש"י לטעמי' והר"י לטעמי דאמר רש"י אהא דאמר רב ב' בתים ושלש חורבות ביניהן ומייתי לה בכיצד משתתפין בשמעתא דאנשי חצר ואנשי מרפסת דהנך חורבות בדלית להו בעלים דחורבה דאית להו בעלים אע"ג דלא אסרה אחצר ומבוי איהו גופא אסירא לאפוקי ועיולי לגוה הלכך לא תיקשי לרש"י דלר' יוחנן קמבעיא לי' כדאמרן והר"י אמר התם אע"ג דאית לה בעלים כיון דלא הוי מקום דירה איהו נמי שריא דכל היכא שלא אסרה אחצר ומבוי איהי גופא נמי לא אסירא והא מדאמרינן הכא דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה דהכא בחורבה פתוחה לבית ובית פתוחה למבוי אחר ואינו רגיל במבוי זה ולא מצית אמרת דאב ובנו כרש"י דא"כ תיקשי דמתניתא ודרמי בר חמא כדאמרן:

והא דקשיא לרבנן הא דר"מ ורבנן לרב כבר תרגימנא התם אליבא דהרמב"ם בפלוגתא דר"מ ורבנן דלא מיירי התם בפתוחות ולא קשיא מידי מכל מקים אי עירבו דרך סולמות או דרך חלונות צ"ת אי ויבוי ניתר בלחי וקורה דטעמי אלימי קא חזינן הכא:

אמר הריט"בא קשיא לי' לר"ת הא אסיקנא בפרק ר"א דעילה דלא אמרינן נתקו חצרות ונעשו בתים ואע"ג דבתים פתוחים לחצרות וקא שקיל וטרי בה. ואנן חזינן בהא מי דמי התם כי לא ערבו בתים בהדי חצרות שרי וכי עירבו סד"א דלימא נתקו. הכא פתוחו' אע"ג דלא עירבו חצרות בהדי הדדי הו"ל חדא וסתומות אע"ג דעירבו חצרות בהדי מבוי לאו חדא טעמא דהכא משום דלא צריכי חצרות למבוי ומצי ערובי בהדי הדדי חדא מנהו ומשום דפתוחות כהר"י התם הא בתים צריכי לחצרות דהא לא פתיחי בתים מזה לזה ודפתיחי לחצר שפיר דמי כי היכי דבלא עירבו שפיר דמי. ומשום דעירוב בהדי חצרו' וחצרו' בהדי מבוי לא אישתתפו סד"א דעירוב קא מינתק לחצרות למיהוי בתים ואסיקנא דלא ור"ת לטעמי' דאמרי' משמ' גבי מבוי שצדו אחד נכרי דבעירבו דרך חלונות עירוב משוי להו חדא ובלא עירבו לא הוי חדא וקשי' מעירוב דחלונות אבתים וחצרות:

דף ע"ד ולא לכלים ששבתו בתוך הבית והרי הן בחצר ואע"ג דאי עבר ועיילינהו לחצ' אחרי או עיילינהו דרך מלבו' שרי לטלטלינהו התם וכן עיילינהו למבוי כדאמרי' בריש ר"א דמיל' וכך כלי ששבת ברה"ר והרי הוא ברה"י או ברה"י והרי הוא ברה"ר דפחות מד' אמות שרי לטלטולי' אי לאו דגזור אימא אתי לטלטולי ד' אמות ה"נ כי איתנייהו בהאי חצר לימא כמאן דאיתנייהו במבוי או באידך חצר דמי דהא